BSD

Brochos 5b (2)

Kislev 12, 5786. 12/02/2025

Many interesting topics were discussed.

1 – Learning before Davening.

תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטַעֵר כָּל יָמַי: עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי,………. לָא תֵּימָא לִפְנֵי מִטָּתִי, אֶלָּא אֵימָא סָמוּךְ לְמִטָּתִי.

Abba Binyamin would say: All of my life I have taken great pains with regard to two things:

#1 That my prayer should be before my bed …

The גמרא clarifies that he meant to say that he prayed adjacent to the time that he would get up (upon waking) from his bed;

As Rashi explains, he would not even learn before Davening.

רש”י: סמוך למטתי – כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק״ש ואתפלל.

Tosofos takes issue with this from a גמרא further on that relates that רב used to do exactly that – learn and then say קריאת שמע.

There is much discussion on this topic in פוסקים.

[We mentioned what the Mashpia Reb Zalman Gopin once told a Gerer Chosid:

To learn גמרא before Davning ‘Iz a Grob’keit….’. Needless to say the Gerer did not take this kind of talk very well]

2 – The bottom line as the Alter Rebbe (89,7) writes is that this only applies to someone that usually Davens without a Minyan,  thus his learning may extend past זמן קריאת שמע ותפילה. However, one that usually goes to Shul may learn at home until the scheduled Minyan begins.

אפילו ללמוד אסור משהגיע זמן התפלה^צו אם הוא רגיל להתפלל בבית מדרשו ביחיד^צז ואינו רגיל לילך לבית הכנסת יש לחוש שמא ימשך בלימודו ויעבור זמן קריאת שמע ותפלה אבל מי שרגיל לילך לבית הכנסת מותר ללמוד בביתו עד שעת תפלת הצבור.

3 – A clear path between a Davener and the wall.

Before the גמרא moves on to the second saying of Abba Binyamin, it discusses the הלכה that ‘nothing (דבר חוצץ) should be between the מתפלל  and the wall he faces’.

מִנַּיִן לַמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יְהֶא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר

What is considered a דבר חוץ?

A bed, says the גמרא, is חוצץ.

What about a בימה? A shtender? A table?

Tosfos says that anything that is stationary is not חוצץ, but a bed ‘seems that it is not stationary’.

אבל מלתא דקביעא כגון ארון ותיבה אין זה הפסק. אבל מטה נראה שאין זה קבוע.

Why not? A bed is heavier than a table.

The בית יוסף writes that Tosofs was referring to beds in ancient times that were collapsed daily and/or overturned to use as a table or a bench. The ב”ח takes issue with this explanation. Why would תוספות discuss a piece of furniture that was uncommon in their times?

The ט”ז says that the difference between a bed and a  בימה or a shtender is that these 2 objects are used for the purpose of Davning. Therefore they are not a חציצה.

The Alter Rebbe (90, 20) writes that indeed our beds are considered ‘stationary’ and can be between the מתפלל and the wall.

כ המתפלל י”ח^קפט צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר^קצ שנאמר^קצא ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצין^קצב וכן מטות שלנו העשוים לשכיבה ואין דרך לטלטלן ממקום למקום נקראת דבר קבוע ואינן חוצצות^קצג ואינו חוצץ אלא דבר גדול שגבהו י’ טפחים ורחבו ד’ טפחים על ד’ טפחים^קצד אבל דבר קטן אינו חשוב הפסק בינו לקיר וכל דבר שהוא צורך התפלה אפילו הוא גדול הרבה אינו חשוב הפסק^קצה כגון השולחן שבבית שמניחין עליו הסידור ולכן נהגו בבית הכנסת שיש לפני כל אחד שולחן קטן (שקורין שטענדי”ר) שמניחין עליו הסידורים אע”פ שגבוה י’ ורוחב ד’.

Elsewhere the Alter Rebbe (98, 4) brings another reason for having no objects in front of a מתפלל.

ד התפלה היא במקום קרבן^יט ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ושלא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים^כ ותהא מעומד^כא כמו עבודה^כב וקביעות מקום^כג כמו הקרבנות^כד שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמו ושלא יחוץ דבר בינו לקיר^כה כמו הקרבן^כו שחציצה פוסלת בינו לכלי וראוי שיהיה לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה^כז כמו בגדי כהונה אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה ומכל מקום טוב שיהיו לו מכנסיים מיוחדים לתפלה משום נקיות^כח (אע”פ שמן הדין אין צריך נקיות לתפלה יותר מתלמוד תורה שאע”פ שהמכנסיים מלוכלכים מבפנים מותר כמ”ש סימן ע”ו^כט):

 

We briefly mentioned the next הלכה that an animal is considered a חציצה and the subject of walking into a shul with an eye-seeing dog.

אגרות משה או”ח מה, also see  אגרות קודש יח תכב at end of letter

4 – The proper direction of one’s bed.

The second saying of Abba Binyamin:

וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם

My bed, headboard and footboard, should be placed in a North to South direction.

Why? Rashi says that is it due to the  שכינה that is in מזרח and מערב.

צפון לדרום – ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב לפיכך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות.

רבינו יונה says that it is to symbolize the importance of שכל and פרנסה which corresponds to the placement of the שלחן which was placed on the דרום side.

הרוצה להחכים ידרים ושיעשיר יצפין

(bread symbol of פרנסה ) and the מנורה (light indicates intelligence) which was placed on the צפון side.

The רמ”ע  of Fano says מזרח ומערב are the two sides from where אדם הראשון was created. אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו נשאר ארצות”  – סנהדרין לח ע”ב

5 – Opinion on the זהר.

The זהר has an  opposite explanation on וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם.

It means that the bed, headboard and footboard,  should be indeed placed in an East West direction! Because it is the sides of the beds that  should not be מזרח ומערב due to the שכינה.

 

The Alter Rebbe (3, 9-10) says that we should follow the פוסקים but if it is difficult then we can rely on the זהר.

ט כשם שאסור לפנות בין מזרח למערב^כו כך אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו במטה ודעתו לשמש^כז אלא יכוין שתהא ראש המטה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום^כח ונכון להיזהר אפי’ אין אשתו עמו^כט:

י מי שאי אפשר לו בקלות להסב מטתו בין צפון לדרום^ל אין עליו איסור לשמש מטתו בין מזרח למערב ויש לסמוך על ספר הזוהר^לא שמצריך שיהא דוקא ראש המטה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב:

We mentioned that the Alter Rebbe ‘s final version of the Shulchan Aruch  מהדורא בתרא (of which we have only the 1st 3 סימנים) omits this entire topic!

There is a note from the Rebbe that we are not מדקדק on this.

6 – ‘Who learns  הלכות בית הבחירה׳’?

An interesting observation: The בית יוסף  when he discusses this issue of the bed direction quotes a רמב”ם in הלכות בית הבחירה.

He writes: The reason people are unaware of this Rambam is because ‘who learns  הלכות בית הבחירה? Maybe one or two in each generation!’

 

7 – Reb Yoel’s riddle with the reverse horse race. Last one to arrive – wins.

“you go. No, you go!”

The topic of being the last person to leave a בית כנסת will continue next week, בל”נ.

——————-

Hebrew notes.

תוס’. ה, ב. מיטה שאני.

ב”י כי בימיהם היו מקפלין אותה. ב”ח – ל”ל לתוס’ ללמד הל’ שאינן נוהגין כעת?

והט”ז פי’ כי ארון ותיבה הן צורך התפילה משא”כ מטה.

 

טעם שצריך להתפלל נגד הקיר. א – רמב”ם שלא יהי’ ליבו פונה. ב- תפילה כמו קרבן- אסור שיה’ חציצה.

 

מיטה בין צפון לדרום.

אדה”ז במהדו”ב לא מביאו כלל!

הטעמים.

-שכינה.

ר”י -שיתפלל שיהי’ לצאצאיו חכמה ועשירות.

רמ”ע מפאנו – אין הטעם מפני השכינה. הטעם הוא שיה’ יצירת ולד חדש כמו אדה”ר שראשו מעפר א”י וגופו מבבל.