BSD
Sukkah 43b (2) – 44a
Tishrei 30, 5783. October 25, 2022
Welcome back!
1- We picked up the Gemara about the זכר למקדש we do today with the הושענא.
The question is if הושענא רבה would occur on a Shabbos, would we do הושענות? [Today it’s a theoretical question as our calendar was set up intentionally for הושענא רבה never to occur on a Shabbos]
The Gemara discussed if the הושענות in the Beis Hamikdash, in addition to placing them against the Mizbeach walls (as it says in the Mishna 45a), were also circled around the Mizbeach by the Kohanim.
Today, having no Mizbeach, all we can do is to circle with them around the Bimah. If in the Beis Hamikdash they didn’t circle around the Mizbeach then our Minhag is not really a זכר.
2- The bottom line is that on Shabbos we would not do הושענות because of ספיקא דיומא. Therefore, also in ארץ ישראל, they do not do it as well
3- Here we come to a fascinating piece of Gemara.
As the Gemara said earlier 43a, when the first day of Sukkos occurs on a Shabbos, (every few years) in ארץ ישראל the ד’ מינים is indeed observed.
The reason is since יום ראשון is מן התורה (in the מקדש and outside of it) the גזירה דרבה does not apply. As opposed to the last 6 days of Sukkos, on Shabbos we do not do it because of גזירה דרבה.
However, on daf 44a the Gemara changes its mind and states that nowhere in the world are the ד’ מינים observed on Shabbos, even on the first day.
The reason is not to create “אגודות אגודות”! Meaning that all כלל ישראל should be cohesive and practice the same Mitzvos. Being that in חוץ לארץ due to ספיקא דיומא, we do not do it on Shabbos, the חכמים uprooted the מצוה from the Israelis as well!
Here is how the Rambam he phrases it, Lulav 7, 17-18:
ומשחרב בית המקדש אסרו חכמים ליטול את הלולב בשבת ביום הראשון ואפילו בני ארץ ישראל שקדשו את החדש. מפני בני הגבולין הרחוקים שאינן יודעין בקביעת החדש כדי שיהיו הכל שוין בדבר זה ולא יהיו אלו נוטלין בשבת ואלו אין נוטלין. הואיל וחיוב יום ראשון בכל מקום אחד הוא ואין שם מקדש להתלות בו:
ובזמן הזה שהכל עושין על פי החשבון נשאר הדבר כמות שהיה שלא ינטל לולב בשבת כלל לא בגבולין ולא בארץ ישראל ואפילו ביום ראשון. ואף על פי שהכל יודעים בקביעת החדש. וכבר בארנו שעיקר האיסור בנטילת הלולב בשבת גזרה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים:
Zev Sero correctly pointed out that according to the Yerushalmi in ארץ ישראל the ד’ מינים are indeed observed even on Shabbos. More on this next week bl”n.
4- We discussed the Lav of לא תתגודדו which is a huge topic.
Briefly – one must not cause the formation of ‘groups’ that act differently.
When does this rule apply?
Is it a communal obligation to be cohesive or it’s on the individual to follow the majority.
When do we all need to follow the same דין?
Two קהילות in the same city?
Does it apply to a Minhag as well?
To be continued.
5- We touched on the Davening a נוסח different than the נוסח of the Shul. The famous Chasam Sofer on this. The Rebbe’s letter. Etc. Story of the Litvak that was forced to say ויצמח פורקנה, but with a different kavanah…
6- Discussed the ושמרו issue. The Alter Rebbe’s expression to Reb Levi Yitzchok of Berdichev that ‘one cannot be on every יריד . See here for a great link.
The תשובה of the צמח צדק [OC 85] about not saying ושמרו in a Shul that does say it.
“As is known in Berdichev where they surely say ושמרו and yet some חשובי אנ”ש of Chabad daven there and do not say it…. So surely there is no אגודות אגודות….
6- Back to הושענות we discussed the expression of חיבוט ערבות. What is חיבוט? Rashi says נענוע- shaking or waving. The Rambam says hitting, banging or swiping.
וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמים או שלש בלא ברכה שדבר זה מנהג נביאים הוא.
The מאירי says that some bang the doors of the ארון קודש with the הושענות!!
7- Why banging/swiping it?
We mentioned רבי צמח גאון who writes that the ערבות symbolizes the lips of a human. We need to atone for the times our lips were not used constructively….
8- We finished with a topic we came across in the past about the Rambam’s original manuscript where he writes that קידוש כסף is only מדרבנן and his eventual correction that it is מן התורה.