BS”D

Sukkah 44b

Mar-Cheshvan 14, 5783. November 8, 2022

1- We continued the topic of the ערבה used on הושענא רבה. 

The Gemara mentions an opinion that even one ערבה is sufficient. The Halachah is to use 1 (OC 664, 4) and the אריז”ל says to use 5. 

We mentioned the  מנהג to circle the Bimah with the ערבה in addition to the לולב. 

Although there is no requirement of הדר, Rashi mentions that they should be ארוכים ויפים -long and pretty.

2- As mentioned in previous shiurim, the גמרא is unsure about the origins of shaking and/or beating the  ערבה on הושענא רבה. 

Is it a תקנת נביאים or מנהג נביאים?

The practical difference –  if it is a forceful  תקנה, then a ברכה is be said on the הושענות. If it is merely a מנהג, no ברכה is said, since we cannot say  – אשר קדשנו במצותיו וצונו, meaning –  we were commanded. 

Rashi adds on the previous page, that even לא תסור, the general Torah  directive to follow what the חכמים enact, does not apply on a מנהג!  

מנהג – הנהיגו את העם ולא תקנו להם ונפקא מינה דלא בעיא ברכה דליכא למימר וצונו דאפילו בכלל לא תסור ליתא:

3- We suggested to characterize 3 types of תקנות of the חכמים. 

1 – מצוות דרבנן.  Such as Chanukah and הדלקת נר שבת. 

2 – תקנת נביאים or מנהגים.  Such as observing the 2nd day of Yom Tov, despite the definitive calendar we follow.  מנהג אבותיכם בידכם. 

3 – מנהגים. Either by the חכמים or an ‘accepted’ custom followed by large portions of כלל ישראל. Such as the ערבה/הושענות as is the גמרא’s conclusion.

As to the first two, a ברכה is indeed made. Chanukah, הדלקת נר שבת and 2nd day Yom Tov. At the 3rd level no ברכה is made. 

The גמרא quotes stories of Reb  אלעזר and Rav who didn’t say a ברכה  on the Hoshainos since it is ‘only’ מנהג . 

4- The big issues are concerning certain Minhagim as to what category they belong to,  which would result in a ברכה or not. 

The most famous one, as we learnt in the Tosfos on our Daf, is saying half הלל on Rosh Chodesh. 

Tosfos says that הלל on Rosh Chodesh in undoubtedly only a Minhag, so no ברכה should be said.

That is the הלכה in Shulchan Aruch. “And some say not to a ברכה even in a ציבור and that is the opinion of the Ramabam and the custom in ארץ ישראל and environs. 

Rabbeinu Tam however says one shouls indeed say a Brocho for הלל on  Rosh Chodesh. He argues that although הלל is ‘only’ a  מנהג, one cannot compare it to הושענות since הושעות is ‘merely waving it’. Meaning a light  מנהג in comparison to saying הלל. 

His proof is from the ברכות on the second day of Yom Tov. (Rabbeinu Tam places them in category #3 above). ‘It is only a מנהג, and yet we say ברכות’. 

We discussed the question of רבי עקיבא איגר and the חתם סופר. 

Gilyon Hashas:

תוס’ ד”ה כאן במקדש וכו’ וב’ ימים טובים של גליות אין בהן וצונו. וקשה לי דמ”מ יקשה מברכת על אכילת מצה ועל אכילת מרור בליל ב’ דפסח ואולי יש לחלק בין נוסח ברכה בלשון לעשות כן ובין נוסח בלשון על. אח”ז מצאתי שהקשה כן הר”ן עיין בט”ז א”ת סי’ ח’ ס”ק ו

5- As to the Chabad Minhag that has changed back and forth, the final custom is as the Rebbe said in 1981 to always say the ברכה. 

See here for the history of the Minhag according to Chabad:

ב’היום יום’ א’ טבת⁶ נדפס⁷: “נוהגים אשר היחיד מברך – בהלל – תחילה וסוף גם בימים שאין גומרים בהם את ההלל”

בברכה שאמר הרבי בסיום שיחה [בלתי-מוגהת]²⁵, הזכיר “מנהג חסידים [-המתפללים בציבור] אז מ’כאפט אריין אויך די ברכה בחשאי”.

ש”פ מסעי ה’תשמ”א.

6 – Also mentioned were the following Minhagim and the question if to make a ברכה. :

A- The Rosh who says that on Erev Yom Kippur one should make a ברכה coming out of the Mikvah. 

B- A Minhag that was enacted only because of מראית עין. Like שחיטה  on a בן פקועה. Do we make a ברכה? 

C- Lighting candles Erev Yom Kippur.  See here OC 610, 2. 

7- We retuned to the topic of last week. Keeping ones Minhagim when traveling to different communities with different customs. 

The famous Maharil and the מגן אברהם. OC 468, 12. 

8 – The Maharil’s custom not to place on his table food items (although he considered them to be 100% Kosher)  that his out of town guests did not eat.

[Like serving whiskey that we, in the USA do drink, when our Israelis guests would never touch it at home……]

This is based on a Talmud Yerushalmi that in Yerushalayim, although their opinion was to allow מלאכה on Erev Pesach, due to the fact that may of the guests came from locations that prohibited to work that day, all of Yerushalayim refrained from working on Erev Pesach. 

Also see Kaf Hachayim  OC 468, 65 here:

סה) וכתב בדרשות מהרי”ל ה’ איסור והיתר דמהרי”ל נהג בביתו שלא להניח לאכול מאותן פאנצ”ן שנפל עליהם מחלוקת הגדולים לפי שמתקבצים שם בחירים מאותן גלילות שנוהגין שם איסור חלב בהן יעו”ש. והביאו מ”א שם. והוא חלב הדביק לכרם שתחת הפריסה שנוהגין בו היתר רק בני ריינוס ושאר המקומות נוהגין בו איסור כמ”ש ביו”ד סי’ ס”ד סעי’ ט’ יעו”ש.

9- Speaking of הושענות…..

We finished with the story that occurred at the Rebbe’s table upstairs in 770.  Reb Zalman Teibel, after introducing the popular melody of אנא אנא עבדא, attempted to teach another tune. 

One of the guests at the table, who did indeed have a חוש בנגינה, tells Reb Zalman Teibel what he thought of his second song:

Der Nigun is gut oif klappen Hoshainos……

 

יצחק (איצ’ה) חורגין 

 

הרב חורגין היה עורך את ההבדלה במניין של הרבי מידי מוצאי שבת, מדליק את החנוכיה בזאל הגדול ב-770, ועולה כשליח ציבור לעיתים קרובות.