BS”D
Shkolim 3b (3) – 4a
Kislev 29, 5784. December 12, 2023
1- Wrapped up the previous topic with one small observation.
As mentioned some opinions say that based on the ר’ עקיבא איגר and the בשמים ראש, a Kohen (or Levi) should perhaps not be the חזן for מוסף! This is because he is not obligated to Daven מוסף as he had no obligation to give מחצית השקל according to בן בוכרי.
We just learned a few months ago at the end of Sukkah (53a) the story of the great sages and their immense joy during שמחת בית השואבה.
תניא אמר ר’ יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה
Reb יהושע בן חנניה was a Levi and apparently did Daven Musaf…..
2- The next Mishna discusses many topics.
כותים גירי אמת או גירי אריות
We spent time discussing the age old מחלוקת about the status of the כותים.
Jews or not Jews?
From the time of the early תנאים (or earlier) until the 2-3 generation of אמוראים there were 2 schools of thought concerning their conversion.
3 – The final straw in this saga came about when the חכמים found a דמות יונה – a figurine of a dove in their Beis Hamikdosh on הר גריזים.
We mentioned the Tosfos in Chulin 6a that the כותים found this עבודה זרה under the tree where יעקב and his children buried it amongst the loot they ransacked from שכם.
וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. בראשית לה, ד.
Upon this discovery the חכמים ‘pronounced them as גויים‘.
4 – We briefly discussed this loaded proclamation of ‘declaring some as not Jewish’.
How is that possible? Is in only לחומרא or לקולא as well? For example, if, after this historic declaration, a כותי is מקדש someone, does she need a Get? A dead כותי is מטמא?
We IY”H will discuss this more but in the meantime here is a חתם סופר. OC 39, 4.
5- We concluded with the age old question as to why there is no מסכת חנוכה.
The common explanation (attributed to the חתם סופר) that רבינו הקדוש the compiler of the משניות was not ‘happy’ with the חשמונאים who, after their victory, declared themselves kings and ruled for over 100 years.
Since שבט ייהודה , was designated to be the only royal שבט family. רבי, who was from שבט יהודה, had an issue with the ‘kings’ of the חשמונאים.
Some question this reason. It seems a bit selfish and personal and not a cause to the point of not establishing a מסכת חנוכה.
[We mentioned the long story from the end of הוריות where רבי’s father reminds his son that the descendants of the royal family and the נשיאים following them, must be vigilant in maintaining their leadership status].
6 – Other reasons are offered (IY”H will discuss next week) and we concluded with a rather interesting one.
This is from a Sefardic Rov, Reb Yosef Chaim Ibn Samun in his book עדות ביהוסף. See here. #15.
One of his suggestions:
Briefly, prior to רבי writing the Mishnayos, other than the תנ”ך, no part of the תורה שבעל פה was allowed to be written.
There was one exception. A scroll that was sort of a calendar with a listing of all the days of Yomim Tovim and days of sorrow and fasting. This scroll was called מגילת תענית. See here.
Now in this מגילת תענית, the story and the resulting הלכות of Chanukah are right there for all to see.
Thus, there was no need for רבי to write them again!
On the contrary, being that this ancient מגילה was written many generations prior to רבי by the early the תנאים, he showed them respect by not repeating what they had already written.
רבי himself mentions in the מגילת תענית in מסכת תענית chapter 2,8, that one needs to follow all what is written there.
כֹּל הַכָּתוּב בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית דְּלֹא לְמִסְפַּד, לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר.
בעשרין וחמשה ביה חנכת תמניא יומין, די לא למספד בהון.1
[סכוליון:] שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד. ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים.
ומה ראו לעשות חנכה שמונה ימים, והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים, שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגומר, ואומר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו וגומר, ובשביעי הקריב אפרים?! וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה, שלא עשאה אלא שבעת ימים, שנאמר כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים, והחג שבעת ימים. מה ראו לעשות חנכה זו שמנה ימים? אלא: בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל, ובנו את המזבח, וסדוהו בסיד. וכל שמונת הימים היו מתקנים בכלי שרת. חנכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרוחה, ואמרו בה הלל והודאה, והדליקו בה נרות בטהרה. לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים, ולא היה במה להדליק. וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי ברזל, וחיפום בבעץ, והתחילו להדליק.
ומה ראו לגמר בהם את ההלל? ללמדך שכל תשועה ותשועה שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל, הם מקדימין לפניו בהלל ובשבח. וכך הוא אומר בספר עזרא: ויענו כל העם בהלל ובהודות לה׳ כי טוב, כי לעולם חסדו על ישראל. וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לה׳ על הוסד בית ה׳. ואומר: לה׳ הישועה על עמך ברכתך סלה. להקדוש ברוך הוא לעשות נסים ונפלאות, ולנו להללו ולברכו. שנאמר״ על עמך ברכתך סלה.
מצות נר חנכה נר אחד לכל בית. והמהדרין נר אחד לכל נפש. והמהדרין מן המהדרין מוסיפין נר לכל נפש ונפש לכל לילה. בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. שני זקנים היו בצידן. אחד עשה כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל. זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו. זה אומר כפרי החג, וזה אומר מעלין בקדש ואין מורידין.
מצות הדלקתה משתשקע החמה, ועד שתכלה רגל מן השוק. ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר בעליה, מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ואם מתירא מן הגויים, מניחה על פתח ביתו מבפנים, ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו.
7- The Mishna describes the קלבון.
For starters, we discussed the ‘piece of eight’ coin.
To be continued.
A Freilichen Chanukah