1. 06/09/2020

תיקוני זוהר

פירוש כסא מלך ועוד. 

תרגום 

טקסט     App– 

 

“שמעתי ממהר”ם הלוי יפה, שרשב”י חיבר ספרים מִסְפַּר כ”ב אותיות: ספר האורה, ספר הברכה וכו’. אך לנו לא נגלה רק אות הזי”ן (ספר הזוהר) – וגם לא נגלה כולו, רק אפס קצהו” (בשם אדמו”ר הזקן בעל התניא, ב’לקוטי רשימות ומעשיות’ למשפיע ר’ גרונם אסתרמן נ”ע).

 

We are going to focus on one of the parts of the holy Zohar. The  “Tikkunei Zohar”. 

Tikkunei Zohar, as opposed to the Zohar itself,  was not written on the פרשיות of the Torah, rather it is a collection  70 maamorim/sugiyos in kabbalah which are split up by “tikkunim”.  Each תיקון begins with the word בראשית and follows with a  different explanation on its meaning. 

We have randomly chosen a few ideas from the תיקוני זוהר to get an idea of the ספר. 

Note – most of the Hebrew notes below were discussed at the shiur. English translation is very brief and limited to some items only.  We thank Mendel Wolf for his notes. 

There are two Hakdamas – הקדמות. 

1- הקדמה הראשונה.

א, א. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָזַל לֵיהּ וְעָרַק לְמַדְבְּרָא דְלוּד וְאִתְגְּנִיז בְּחַד מְעַרְתָּא הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אִתְרְחִישׁ נִיסָא נָפַק לְהוֹן חַד חֲרוּב וְחַד מַעֲיָינָא דְמַיָּא, אָכְלֵי מֵהַהוּא חֲרוּב וְשָׁתָן מֵהַהוּא מַיָּא, וְהֲוָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב אָתֵי לְהוֹן בְּכָל יוֹמָא תְּרֵי זִימְנֵי וְאוֹלִיף לוֹן, וְלָא יָדַע אִינִישׁ בְּהוּ וכו’. 

בז”ח תבוא נט, ג. מובא שר”י בן עילאי אמר שחבל שרשב”י לא נמצא בבהמ”ד. ויש שיודעים איפה הוא אבל אין להם רשות לגלות. 

1- First הקדמה: 

It begins with the story of the flight of Rashbi and Elazar his son to the cave. 

Did other people know where Rashbi was hiding? One of Rashbi’s talmidim said that some people know his whereabouts but  it’s a secret. Elsewhere it says when the Yeshiva had a question in learning they would send a dove with the written question and Rashbi would reply  via the dove. Airmail……

———

א, ב. וְהַבָּנִים הֵם וַדַּאי תַּחַת הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים, בַּעֲלֵי תוֹרָה, חוֹזִים, נְבִיאִים, צַדִּיקִים. לקו”א יד. 

2- Tanya (1 & 14) discusses that a person cannot become a צדיק. One is born a צדיק. (from איוב) Quotes the תיקונים. 

———

ה, א. סדר הסדרים. זמ”ן נק”ט. ובמדרש נז”ם קט”ן. לקו”ש, יא,  56, 13 הע’ . טנקיסטים. 

נפק”מ ? [אין זה שייך למחלוקת ואח”כ סתם. תוס’ שבת פא, ב. ועוד. כי שם הוא באותו סדר].

3- Tikunim says the order of the Shisha Sidrei Mishnah is  זמן נקט.
זרעים

מועד

נשים

נזיקים

קדשים

טהרות

Discussed another order of נזם קטן. The Rebbe’s talk on the Mitzva Tanks.
טנק- נקט. 

 

---

 

ט, א. וּבְגִין דָּא בְּקִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ, מָאן דְּשָׂח שִׂיחָה בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיהִי שִׂיחַת חוּלִין, עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ, דְּעָבַד בָּהּ פִּרוּדָא בֵּין ו”ה דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּתֵיהּ. 

משמע שמותר ואולי מחויב לענות על דבר שבקדושה. הגהות רע”א באו”ח כה, ט. וכן משמע מסידור אדה”ז בניגוד למ”ש בשו”ע שם סעי’ כא. ובהנסמן שם. 

4- Tikunim- one must not talk שיחות חולין between putting on תפילין של יד ושל ראש. 

In his Siddur, the Alter Rebbe says that upon hearing a davar shebikdusha one should be מפסיק between tefillin shel yad and shel rosh. Tikunim says this “that this that you can’t be mafsik only applies to sichas chullin.’ 

———

 ה, א. וְהַאי אִיהוּ רָזָא הֲוַיָּ”ה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ הִנֵּה יַד יהו”ה הוֹיָ”ה וכו’ (שמות ט ג), וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי דְתַלְמוּדָא יְרוּשַׁלְמִי, הֲוַיּוֹת בְּאֶמְצַע. 

ט, ב. אִית דְּאָמַר הֲוַיּוֹת בְּאֶמְצַע, כְּגַוְונָא דָא יהה”ו, י’ קַדֶּשׁ לִי, ה’ ה’ וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, ו’ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הוי”ה ו’ י’ בְּאֶמְצָעִיתָא, יהה”ו ה’ ה’ בְּאֶמְצָעִיתָא.

אבל בתיקוני ז”ח קד, א-ד. לית מחלוקת…ושויין תרי זוגא דתפילין מספיקא דלא ידעין. וראה שער בכולל. 

סיפור בסדר הדורות. מחלוקת רבי אליהו ור”ת אודות קשר של תפילין. מאור עינים!!!!

תו”מ תשמ”ב ח”ד 1930. אודות פסח שחל להיות בשבת. הנקודה היא שתמיד חלקו בזה. אלו כן הקריבו ואלו לא הקריבו. ובני בתירה שכחו אם עמדו למנין. עד שהילל הזקן העיד שכן מקריבין. 

ועפ״ז יובן מ״ש הצל״ח שמשה רבינו לא דרש בהלכות פסח ראשון בחודש אדר- כי לא ידע אם פסח דוחה שבת….

5-Tikunim: One should put on both pairs of tefillin  -,Rashi and Rabbenu Tam.  Sefer Hadoros brings the story of  Rabbenu Tam that wanted to prove that one does not  need to re-tighten the Tefillin knot, and he brings that Rabeinu Tam actually argued against …. Moshe Rabeinu. MR  said to  Rabbenu Tam that you are wrong, and  Rabbenu Tam argues against him….

The Rebbe brings this story. See below.  

———

2- הקדמה השני’. פתח אליהו. 

יז, ב. אַנְתְּ חַכִּים וְלַאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא. לקו”א ב. 

6- Second Hakdama.  

Livorno, 1815

Famous Posach Eliyahu. Which is much explained in Chassidus…. 

———————–

תיקון יג. וּלְבָתַר סָלִיק ו’ בְּי’, שִׁית זִמְנִין עֵשֶׂר, עַד דְּסָלִיק לְשִׁתִּין, וְאִינוּן אַתְוָון הַדְּבֵקוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר כָּל הַמֵּשִׂים רֵיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִים (דף כח ע”א) לֵיהּ גֵּיהִנָּם, וּשְׁלֹמֹה עֲלַיְיהוּ אָמַר (שיר ג ז) הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ, וְאִינוּן נָטְרִין (נ”א נטלין) עַרְסֵיהּ,

ברכות טו, ב. 

מה הפירוש של ס’ אותיות? 

 

7- Tikkun 13. 

Similar idea in Gemara. One needs to be careful to say the words of Shema very clearly. Need  to pronounce the words properly. The Gemara says there that if you indeed pause it will cool off your גיהנם!

Tikkunim says that these pauses represent the number 60. A commentary explains that this  60 are the letters of the words that you have to pause.

See above.                                          ואבדתם מהרה , על לבבך, ובכל לבבך, בכל לבבכם, עשב בשדך, על לבבכם, כנף פתיל, אתכם מארץ.

——————————-

תיקון יד. 

ל, א.

וּסְמִיךְ לֵיהּ לְרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וכו’ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, פָּתַח בְּקָלָא סַגִּיא וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ נְחֵית הָכָא בִרְשׁוּתָא דְמָארָךְ, וְאַנְהִיר עִינֵהוּ דְאִלֵּין סָבִין בְּהַאי מִלָּה, דְּלָא יֵתוּן לְמֵיכַל בָּשָׂר בֶּחָלָב. בֵּינְתַיִם בָּא אֵלִיָּהוּ, יָרַד וְלֹא הִתְעַכֵּב, אָמַר: מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַהֲרֵי סוֹד זֶה וַדַּאי הוּא הַסּוֹד שֶׁל לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, כְּשֶׁבְּכוֹר שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, לֹא מְבִיאִים אוֹתוֹ לְבֵית יהו”ה, מִתְעָרֵב חָלָב עִם בָּשָׂר וְגוֹרְמִים לְעָרֵב שׁוֹר בַּחֲמוֹר, וְזֶהוּ כִּלְאַיִם, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, וְהָא שׁוֹר אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, וַחֲמוֹר מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, דָא אִיהוּ כִּלְאַיִם טַב וּבִישׁ, אֲבָל חָלָב אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, וּבִשְׂרָא מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, אֲבָל הַאי רָזָא אִשְׁתְּמוֹדָע בִּקְרָא דָא, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ (בראשית א כד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, כֻּלְּהוּ אִינוּן דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאִינוּן זוּגִין, וּמָאן דְּנָטִיל מִמַּה דְּלַאו אִיהוּ מִינֵיהּ, הַהוּא בַּר דְּאִתְרְכִיב מִתַּרְוַיְיהוּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (שמות כג יט) לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

כ”ה שיטת הרמב”ם בפימ”ש ובכלאים ט, ח. שו”ת אור המאיר לד, ג. מקור לפס”ד הרמב”ם מהזוהר. מתנה לרבי. סיפור. 

8- Tikun 14. 

Once Rashbi called Eliyahu, and said “come now, because if not the people will be nichshal in basar בשר בחלב’!  Eliyahu arrived and says to him: how can this be? As they are two different things, just like plowing with כלאים. Rashbi responds by saying that  כלאים is with one kosher and a non Kosher animal. Meat and milk are both Kosher. Eliyohu responds that that is the mixture which causes it to be אסור. 

What were Rashbi’s colleagues thinking? One of the commentaries explain that Rashbi was referring to the Tosfos that בשר בחלב  should only be אסור in ארץ ישראל, therefore Rashbi wanted to tell that to his chevre, that  it also applies also in חוץ לארץ.

Interestingly there is a Rambam that holds that kelayim with animals only applies when plowing with one kosher and a non Kosher animal. 

We mentioned Reb Meir Shapiro’s sefer אור המאיר which he gave the Rebbe as a wedding gift.  See here  that the Rambam did use the Zohar as a source for some of his הלכות. 

——————————————————–

תיקון יח. 

לה, ב. דְּכַד אִנּוּן בְּדִינָא (דף לה ע”ב) בְּיוֹמָא דְּדִינָא דְאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִיהִי קָמַת עִמְּהוֹן לְדִינָא, דְקַיְימִין לָהּ בִּצְלוֹתְהוֹן, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (משלי ו כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, דִּבְכָל אֲתַר דְּקַיְימִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא לִשְׁכִינְתָּא, אִיהִי קַיְימַת בְּגִינַיְיהוּ בְּכָל דּוֹחֲקָא וְצַעֲרָא, בֵּין בְּאָרְחָא בֵּין בְּיִשּׁוּבָא בֵּין בְּיַמָּא, וְדָא אִיהוּ בְּהִתְהַלֶּכְךָ בְּמַדְבְּרָא תַּנְחֶה אוֹתָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה יד) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו, בְּשָׁכְבְּךָ בְּיִשּׁוּבָא תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ לְמֵיזַל בְּיַמָּא הִיא תְשִׂיחֶךָ, וְעוֹד בְּהִתְהַלֶּכְךָ בְּהַאי עָלְמָא תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ בַּקֶּבֶר תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ בִתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא תְשִׂיחֶךָ.

ר”ש תו”כ יח. הקדמת בה”ג. בתחה”מ אומרים לו התורה בכאן הנחת ובכאן תתחיל! 

9- Tikun 19. 

Wherever a person goes, his Torah follows him – even after death. The בה”ג brings in his Hakdama that this means regarding תחיית המתים. When one will be revived then, he  will continue in the exact place in Torah where he left off !!

————————————-

תיקון יט. 

לח, ב.   אִיהוּ מִדָּה בֵּין עִינָא לְעִינָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שם ה טו) אֶצְבַּע אלהי”ם הִיא, אִיהוּ שִׁיעוּרָא דְאוּרְכָא דְחוֹטָמָא וְאִיהִי שִׁעוּרָא דְכָל אֶצְבְּעָא וְאֶצְבְּעָא

בכורות מד, א.  רמב”ם ביאת מקדש ח, ו. 

 

10- Tikun 21. 

Size of a nose that is too large……. A מום by a Kohen. Size of one’s finger or smaller……

—————————

תיקון כא. 

מג,א. סלע. על ס.  שישים מסכתות. לא מוזכר בש”ס! רק במדרש. עוד.

עוד סדר ז. 

שם הגדולים.  סוף ערך רב אחאי. סג מסכתות. מעשרות ומעשר שני אחת היא. או הג’ בבות. מכות וסנהדרין. 

11- Source of the the number 60 מסכתות in Shas comes from the Tikkunim and Midrash. Are there really only sixty? Or are there sixty-three? Some people say that all the  3 בבות are one. Chida writes that Maaser and Maaser Sheni are really one. Others say that סנהדרין and מכות  are one. 

————————————

נז, א. 

וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁנִּי לָהּ אֲתַר וּשְׁמָא וְעוֹבָדָא, וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ אוֹיֵב דְּאִיהוּ סמא”ל, וְדָא אִיהוּ הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ וכו’, אִם זַכָּאָן (דף נז ע”א) לְנָטְרָא שַׁבָּת, צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מִיּוֹמִין דְּחוֹלָא בִּלְבוּשִׁין וּמֵיכְלִין דְּאִינוּן עֹנֶג שַׁבָּת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל תְּרֵי סְעוּדוֹת בְּיוֹמָא דְחוֹלָא, בְּשַׁבָּת אָכִיל תְּלַת, דִּכְתִיב (שמות טז כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהו”ה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאוּהוּ בַּשָּׁדֶה, וּבְכֹלָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּשַׁבָּת תּוֹסֶפֶת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל בְּיוֹמָא דְחוֹלָא נַהֲמָא וְחַמְרָא, יוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׂרָא, דָא תוֹסֶפֶת שַׁבָּת.

שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, דְאִם הֲוָה רָגִיל לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא בְּחוֹל, לָא יַעֲבֵיד בְּשַׁבָּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם כ ט) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וכו’, שִׁנּוּי הַשֵּׁם לְכָל יוֹמָא קָארֵי לֵיהּ מַעֲשֶׂה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל מו א) שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּלְיוֹם הַשְּׁבִיעִי קָארֵי לֵיהּ שַׁבָּת, דְּאִיהוּ הַשְׁבָּתַת מַעֲשֶׂה, בִּיטוּלָא דְעוֹבָדָא, שִׁנּוּי מָקוֹם, אִם הוּא רָגִיל לְאוֹקָדָא נוּרָא בְחוֹלָא, דְּיִשְׁנֵי וְלָא יוֹקִיד לֵיהּ בְּשַׁבַּתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם לה ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

וְעוֹד אִית שִׁינּוּי, דְּצָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מֵעַבְדָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, דְלָא יְהוֹן שָׁוִין, דְּמַטְרוֹנִיתָא אִיהִי מְקוֹמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת לְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב ט) וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִשְׁתַּנֵי יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִיּוֹמָא דְחוֹל דְּשָׁלְטָא בֵּיהּ עַבְדָּא דְמַלְכָּא.

וְעוֹד מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם מוֹשַׁב דְּבַר נַשׁ אִיהוּ מָקוֹם דִּילֵיהּ, וְעוֹד שִׁנּוּי מָקוֹם, לְתַקְנָא בֵיתָא בְּשַׁבַּתָּא תוֹסֶפֶת מִבַּחוֹל, וְעוֹד שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה אִם הוּא עָצִיב בְּחוֹלָא, דִּיְהֵא חָדֵי בְּשַׁבַּתָּא, וְאִם אִית לֵיהּ קְטָטָה בְחוֹלָא עִם בַּר נַשׁ אוֹ עִם אִתְּתֵיהּ, דִּיְהֵא לֵיהּ שְׁלָמָא עִמָּהּ בְּשַׁבַּתָּא, וּבְדָא לֵית רְשׁוּ לְקָרְבָא לְסַם הַמָּוְת חֲלָלָה, וּלְבַעִִלָהּ דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר חִלּוּל שַׁבָּת, (לית לון רשו לקרבא), וּבְגִין דָּא אָמְרוּ קַדְמָאֵי, אִם יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקַיְּימִין שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָהּ (נ”א שתי שבתות כהלכתן), מִיָּד הֲווֹ נִגְאָלִין.

נז, ב. פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג, וּמַה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא אָסוּר בֵּיהּ נְעִילַת הַסַּנְדָל, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ (שיר ז ב) מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, וְעִנּוּגָא וְחֶדְוָה וְכַמָּה טָבִין מְזוּמָנִין לְגַבָּהּ, וְדָא יְהֵא בְזִמְנָא דְפוּרְקָנָא בַעֲגָלָא. 

12- Everything one does on Shabbos should be different.  If someone has a quarrel with a friend or has shalom bayis issues, he should make peace on Shabbos. If he does not then it’s chilul Shabbos!

—————————————-

נח, א.

 וּכְגַוְונָא דְאֶסְתֵּר דְּסָתִיר לָהּ מֵאֲחַשְׁוִרוֹשׁ דְּאִיהוּ עָרֵלוְטָ מֵא, וְשַׁוִּי בּאַתְרֵיהּ שֵׁנִית (נ”א שדית) בּדִיּוֹקְנָא דילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב יג) כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר וְגוֹמֵר, בָּעִִרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי, וְאִיהוּ נָטִיר לָהּ מֵהָמָן הָרָשָׁע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לב ז) מִצַּר תִּצְּרֵנִי, דְאִיהוּ צַר וְאוֹיֵב.

סנהדרין עד, ב. באור ישראל פי’ שלכן לא פריך והא אסתר ג”ע! (ר”ת ס”ל שאין ג”ע בגוי. הריב”ם פי’ שאין ג”ע בנשים. אבל חילול השם ישנו. אבל אם זאת לא הי’ אסתר אז אין שאלה של ג”ע. רק פרהסיא. 

אבנ”ז אבהע”ז קכ”ט. ויעבור מרדכי- למה? רצה להיות בטוח שאסתר שהודיעה לו על הגזירה היתה לא השידא! לכן עבר על המים שאין להם (כישוף?) שליטה על מים.

13- Story with Esther and her demon look alike. 

————————-

 

תיקון כד. 

סט, א. וְצָרִיךְ לְבָרְכָא לוֹן וּלְקַדֵּשׁ לוֹן בְּקִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן, בְּשַׁבְעִין תֵּיבִין דְּקִדּוּשׁ וּוַיְכֻלּ”וּ כְּחוּשְׁבַּן בַּיַּיִ”ן, וְצָרִיךְ לְמֵימַר סַבְרִי מָרָנָן, וְאִינוּן דְּאָמְרִין וְעָנוּ לְחַיֵּי, בְּגִין דְּאִתְקַשְּׁרוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, וְלָא בְּאִילָנָא דְמוֹתָא, דְאִיהוּ גֶפֶן דְּחָב בֵּיהּ אָדָם קַדְמָאָה, דְּחַד אָמַר חִטָּה הָיָה, וְחַד אָמַר גֶּפֶן, וְכֹלָּא קְשׁוֹט.

לחיים. ברכות סז, ב. ר’ עקיבא עשה משתה לבנו, ועל כל כוס שהביא אמר “חמרא וחיי לפום רבנן, חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון”. 

היום יום, כט אד”ר: לחיים טובים ולשלום וטעם הברכה – להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאת לא טובים – “ויחל נח גו'”, ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.

14- 

Tikun 24. 

 Minhag of the crowd shouting לחיים after one says סברי מרנן.

 

---

תיקון כח

עב, ב. גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, הַגָּן הוּא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא גַ”ן סְדָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה,

גן סדרים. לכאורה יש נד. נצבים וילך הן בעצם א’. וזאת הברכה לא קורין בשבת. תרומה תצוה- כדי שלא פרשה בלי הזכרת משרע”ה. 

15- Tikun 28. 

Source of the number 53 as the total פרשיות  Hatorah.  

Is it 53 or 54? See below. 

——————————

תיקון ל.

עד, ב. דְּאִיהוּ רְמַ”ח פִּקּוּדִין, אִיהִי מִצְוַת יהו”ה בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּמַלְכָּא. לקו”א כג. 

 

16- Tikun 30. 

 

Source of רמ”ח פיקודין אינון רמ”ח אברי דמלכא. 

————–

תיקון לז. עז, ב. 

בְּרֵאשִׁית, דְּאִיהוּ שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, דְּהָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת אִינוּן, וּלְכָל חַד אִית לֵיהּ שִׁית יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל יוֹמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צ ד) כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעִינֶיךָ וכו’, וְשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית שִׁית יוֹמִין דִּילֵיהּ אִינוּן שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.

הגר”א מביא שמכאן משמע כדעת המקובלים שישנם ו שמיטות גשמיים. 

תו”א ד”ה מי שם פה. 

17- Tikun 37.

Was there a physical world that preceded ours? Is our world the second time around? 

————————-

תיקון סד. 

צו, א. וּכְשֶׁיָּרַד לְשָׁם הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים וְתוֹלָדוֹת בְּכָל אֶרֶץ וְאֶרֶץ, מֵהֶם הָיוּ צוֹמְחִים וּמֵהֶם לֹא הָיוּ צוֹמְחִים, וְיֵשׁ שָׁם בְּרִיּוֹת, מֵהֶן בִּשְׁנֵי רָאשִׁים, וְיֵשׁ מֵהֶם בִּשְׁלֹשָׁה עַד שִׁבְעָה, וְיֵשׁ שָׁם מָקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה וְהַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל, אֶלָּא חֲשֵׁכָה וַעֲרָפֶל. 

מנחות לז. א. ובתוס’. זהר ח”א קנז. השמטות רנ”ד. סיפור רמ”פ. 

18- Tikun 64. 

Location where some people are born with 2, 3 or 7 heads….Gemara in Menochos. 

——————————– 

תיקון סט. קיד. אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא. 

19- Tikun 69. 

Source of A Moshe Rabeinu in every generation. 

—————

תיקון ע. 

קכ”ה ב. וְאִם אִית בְּהוּ פָסֵק כְּגַוְונָא דָא (נ”א) הַאי בַּר נַשׁ אַכְחִישׁ דִּיּוֹקְנֵיהּ, וְעָבַד פְּגַם וּמוּם, וּבְהַהוּא פְגַם שַׁרְיָא מוּם, כְּפוּם מוּם דְּסִיהֲרָא, פָּרִיץ אִיהוּ, מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה (ירמיה ג ג), שַׁרְיָא בֵּיהּ פְּרִיצוּ בְּמִצְחוֹ, מֵהַהוּא אֲתַר אִיהוּ פְגִים, וְצָרִיךְ לְכַסָּאָה מִצְחוֹ דְלָא יִתְגְּלֵי עִִרְיָתֵיהּ לְמָארֵי דְּדִינָא, וְאִם חָזַר בִּתְיוּבְתָא, יְהֵא פְּגִימוּ דִילֵיהּ נָחִית לְתַתָּא, לָקֳבֵל בָּהּ עָנְשָׁא, וְאִם לַאו אִיהוּ חוֹזֵר בִּתְיוּבְתָּא, מִסְתַּלְקַת לְעִילָא לְתַבְעָא לֵיהּ דִּינָא בְעָלְמָא דְאָתֵי, בְהַהוּא אֲתַר דְּפַגִּים, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (שמות כא טז) מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת, 

ט”ז או”ח קעד, ט. ומצאתי בספר כוונת האר״י וז״ל קודם  האכילה ישתה מעט מיס פחות מרביעית ויברך עליהם תחלה וסוף וימין לצאת י״ח מן המיס שבתוך המזון ופעם אחת שתיתי יותר מרביעית הראו לי 

במצחי שהיתה ברכה לבטלה עכ״ל.

20- Tikun 70. 

Source that a person’s Aveiros can be seen on his forehead. Quoted by the Taz. 

טעמי מנא קרבי שפת אמת. https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3948&st=&pgnum=14

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעלת אמירת תיקוני זוהר

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=28849

 

 

Shiur- Sivan 11, 5780. 06/02/2020

A brief synopsis. 

Topic: The Sefer Torahs of  Moshe, Ezra and the עזרה. In the עזרה or קודש הקדשים. 

A- ספר תורה של משה 

1- Moshe Rabeinu wrote 13 Torahs and distributed them to all 12 tribes and one to Levi. 

The  13th one was placed next to the לוחות. Either inside the ארון itself or on aN external shelf that was attached to the ארון. 

2- Rashi says that this ס”ת was used for public reading on: הקהל  and every Yom Kippur by the כהן גדול. Tosfos says that we don’t find any mention of the כהן גדול entering the קודש הקדשים to bring out and returning this ספר תורה. 

3- Discussed if משה רבינו  was allowed to enter the קודש הקדשים. 

ב״ב יד, ב. אמר ר׳ אחא בן יעקב ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל. בדק”ס שעשה משה. 

רש״י שם: ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכ״ג ביום הכיפורים. 

בב”ר- הכ”ג הי’ מוציאו ביוה”כ? תוס’ ב”ב שם בע”א כותבין שלא אשכחן בסדר העבודה. 

אחרים כותבים שכן. ראשית ביכורים. שהרי סדר העבודה הוא ממה שהי’ בב”ש! וברור שלא הי’ ס”ת בק”ק. ולכן לא נזכר בסדר עבודה. אבל בב”ר, הכה”ג יצא אתו אחרי עבודת הקטורת ומחזירה כשחזר להוציא המחתה!

 וזה כוונת רש”י. עבודת ישראל. 

האם הי’ משה נכנס לקד”ק ?]

תו”כ ,אחיך בבל יבא ואין משה בבל יבא’. ראב”ד: שמשה הי’ נכנס תמיד. צפע”נ: ח”ו!] 

 

B- Uniqueness of Moshe’s ספר תורה

Moshe Rabeinu’s torah.  Ragatchover: This unique Torah (the 13th) was different from the other 12. Moshe wrote into this one the קרי וכתיב , נקודות and the ‘trop’ (cantillation)!!

צפע”נ.  כל המסורה. קרי וכתיב. טעמים (ןלכן נתנה ללויים העומדים על השיר) ונקודות, שם ד’ אותיות!  נגנז בארון, ולכן מותר הי’ לכתבו

וממנו נכתב ס”ת של שאול דוד ושלמה. אחרי בנין הבית שוב לא היו יכולים ליכנס לק”ק.  והמלכים שלאח”ז העתיקו ממלך שלפניו. 

C- What happened to this ס”ת? 

Gemore in Yuma lists all the items that were hidden in caves during the time of  בית ראשון .  

משה רבינו’s ספר תורה us not listed. Perhaps it’s included in the ארון that was hidden. From Rashi above it seems that it still existed in בית שני. 

 האם שרד ס”ת של משרע”ה  בב”ש? ביומא נב, ב לא נזכר שנגנז. טיטוס. קול מבשר ב, כח. 

D- ספר תורה של עזרא או עזרה?

Mishna says that ‘on חול המועד one may not repair/correct a letter in any Sefer Torah. Even the one in the עזרה.’ 

Rashi has two explanations. 

1- There was a ספר תורה in the עזרה (azarah) of the בית המקדש. 

2- The word is not עזרה (courtyard) but עזרא (Ezra). Meaning the Sefer Torah written by Ezra! This תורה was used as a ‘master’ for all other ספרי תורה. 

מו”ק יח, ב. אין כותבין סת”ם במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא. 

רש”י 

אפילו בספר .ספר תורה של עזרא. ואני שמעתי עזרה בה’. פירוש ספר מוגה שהי’ בעזרה שממנו מגיהין כל ספרי גולה.

שו”ת פנים מאירות- הוא הוא ס”ת של משרע”ה!! 

‘

E- Yerushalmi – Establishing the correct way to write all ספרי תורה

See below for the full text of this Yerushalmi. 

There were more than one version to ספרי תורה . This was a result of  גלות בבל. 

They were called ספר מעוני , ספר זעטוטי ,ספר היא. These were words that were different in some ספרי תורה. They [Ezra or others] established for posterity the proper way to write all ספרי תורהs. 

They used the rule אחרי רבים להטות. If 2 Torahs had one version and one had a different one they ruled that we establish the Halachah like the 2. 

Henceforth, all תורהs written differently are פסול! 

We discussed this topic at length. ההלכה קובעת מה כיום יתר או חסר. 

מהלך שני – בספרי פיסקה שנו (לדברים לג כז), אבות דר”נ, ירושלמי תענית פ”ד ה”ב, דף סח ע”א: ג

ג’ ספרים מצאו בעזרה. ‘ספר מעוני’, ו’ספר זעטוטי’ ו’ספר היא’.

מהלך אחר- רש”י דה”א ח, כט. 

F- What happened to Ezra’s ספר תורה? 

Fascinating story of Reb Ovadia Bartenura. See below from the Chida’s שם הגדולים.  

He relates that when he was in Egypt he heard that the ספר תורה of Ezra that was in a particular shul was removed by the Shamash who was bribed by an Arab. The Arab took it with him on a boat. Unfortunately, the boat sank…..

On the other hand, the Chida continues, there is a different story printed in a footnote of a Chumash printed in Amsterdam. The story goes that the Rambam heard that this Chumash, written by Ezra himself, was at that time in Burgundy, France. He traveled there and copied it. The day he returned from Burgundy was the 28th of אייר, and he celebrated it every year. 

So it seems that Ezra’s Torah survived until the time of the Rambam! 

However, the source of this story is from a book that was written by a very controversial individual.  רבי עזריה בן משה מן האדומים  דה לה רוסה – באיטלקית: Bonaiuto dei Rossi

https://en.wikipedia.org/wiki/Azariah_dei_Rossi

See below for the story as it appears in his book. מאור עינים

The previous Rebbe writes in Hayom Yom ז אלול the following:

In Prague there is a Torah scroll which – according to local tradition – had been examined and emended by Ezra the Scribe. It is read only on Simchat Torah and is always rolled to the portion of sh’ma. When I was in Prague in 5668 (1908) I saw that scroll, and in it daka is spelled with an alef. 

איפה ס”ת של עזרא היום? 

– סיפור הרע”ב בשה”ג. 

מקור הסיפור? המ”ע??

G- The מאור עינים

We briefly discussed the controversy surrounding the author and his books. 

The sharp rebuke from the מהר”ל מפראג. See below a sampling of the מהר”ל’s attack on the book. 

The Beis din of Tzefas. צפת . The proclamation publicizing the חרם urged the Reb Yoseph Karo. See below for a photo of the famed proclamation. 

We spoke that despite his excommunication, he is quoted by some פוסקים!!!!

We mention the מגן אברהם concerning the מי שברך  that was/is said in many Shuls requesting a blessing for the king/czar. The מגן אברהם writes that one should not ask ‘for the king’s enemies to be defeated. The reason is since there are Jews in the neighboring countries that are at odds with this king. So asking for success in their own  king means misery for Jews in other countries, The source of this ruling…..the מאור עינים !!

The Rebbe quotes him with a disclaimer. 

האם חתם הב”י על הח’? מחזיק ברכה שז. 

וכן עוד אחרונים. מג”א רפ”ד, ז. מי שעסקין בצ”מ באמונה. לא לומר ויפיל שונאיו. כי ישנם אחב”י במלכות האחרת. אדה”ז לא מביאו. 

 לקו”ש טו, 368. הערה 17. מצטט את המ”ע. 

הרמ”א כנראה מביא את הסיפור.

https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x6326

 

 

אי אפשר בימינו לקיים מצוות כתיבת ספר תורה כדינה, ועל כל פנים מדאורייתא. ובזה מחזקים את פסק הרא”ש (הלכות ס”ת, א) שמצות הכתיבה בזמננו היא של ספרי התורה שבע”פ. 

מהר”ל:

הברייתא על ‘שלושת הספרים בעזרה’  

 

א. מעונה אלהי קדם (דברים לג כז). שלשה ספרים נמצאו בעזרה – אחד

1 של מעונים, ואחד של ‘היא היא’, ואחד נקרא ‘ספר זעטוטים’.

2 באחד כתיב ‘מעון אלהי קדם’, ובשנים כתיב ‘מעונה אלהי קדם’,

3  בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.

4  באחד כתיב תשעה ‘היא’, ובשנים כתיב אחת עשרה ‘היא’, בטלו

5 חכמים את האחד וקיימו את השנים.

6  באחד כתיב ‘וישלח את זעטוטי בני ישראל, ואל זעטוטי בני ישראל’

7  ובשנים כתיב ‘וישלח את נערי בני ישראל, ואל אצילי בני ישראל’

8  בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.

ספרי לדברים, פיסקה שנו (לדברים לג כז)

 

https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=49b&format=pdf

 

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=1580

 

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=27252

http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/maamarim/research/hahraa.htm

ספר מעוני

ספר זעטוטי

ספר היא

Shiur Gimmel Iyar, 5780.  May 26, 2020

ניסים

1- 

• Story of a town that was overwhelmed with soldiers staying in their private homes. Tzadik accepted a donation, gave a Brocha and the soldiers left. Turns out they were scheduled to leave before approaching and giving a donation to the Tzadik. Townspeople wanted their donation returned. 

• Maharsham ruled for the Tzadik as it is possible that since הקב”ה knew they were going to donate to charity and ask for a Brachah and He set it up before they approached the Tzadik. 
• His source was from the Oved Edom story. עובד אדם although the ארון was in his house כםר only three months he was blessed with his daughter in laws giving  birth within these three months! 
• Meaning they were expecting before Oved Edom graciously took the ארון into his house. [Medrash has another explanation. See text below]
• The Maharsham’s conclusion: A miracle can begin to develop even before one asks for it or merits to deserve it. 
• Oved Edom’s respect for the ארון. See text below. 

דין תורה. מהרש”ם. רופא. 

אוח”ח. פגיעאל בן עכרן. ברכה לבנים. כמו עובד אדום הגיתי. 

שילה 369.  נוב 13. גבעון -50. 

דוד זמירות. מעשה עוזא. 

עובד אדם. [ר’ חאניע הי”ד] 

ברכות סג, ב. 

פרטי הסיפור במב”ר פ”ב. שני דברים גדולים וקדושים. קטורת וארון. נר אחד! 

איך תוך ג’ חדשים ילדו כל אחת ששה? 

1. שישה בכרס אחד. ברכות שם. 

1. כל חודש ב ילדים- ירושלמי יבמות. במדבר רבה שם. 
2. או שנתעברו מקודם! ס’ זאת מנוחתי ברכות שם. מהרש”ם. 

 

---

 

2- 

• Story of Binyomin
• Was he married when he met Yosef? 
• Did he have children at that time? 
• 2 versions of the story. Rashi and one גירסא in the Zohar. 
• Zohar- He was married but didn’t have a relationship with his wife due to his mourning for Yosef! The ten names of his ‘children’ he related to Yosef were ‘if I had children’ that is what I would name them! 
• Only when Yosef revealed himself to his brothers did he begin to procreate.
• They were born after the family of Yakov arrived in מצרים. 
• Did Binyomin return to ארץ ישראל? Did Yehuda fulfill his obligation to his father to bring back Binyomin?  
• Ragatchover’s explanation. 

סיפור של בנימין – 

האם חזר לא”י? ערבות של יהודה. מכות יא, ב.

מתי התחתן. מתי נולדו לו בנים. 

ב’ גרסאות בזוהר. בראשית קנג. עי”ש במ”ש הרח”ו ז”ל. ובניצוצי זהר. כבר ילדו לו. או בתוך הזמן שחזר. או שבכוח הי’ לו. ונולדו אחרי שבאו למצרים! וזשה”כ הבאים. לא שבאו. 

חרם של יהודה. מכות יא ב. רגצובי. 

http://www.shiurpoints.com/?p=191

 

—————————————————

3- 

• Parallels to starting a fast and the reason for the fast passes. Example – fasting for rain and it begins to rain at 11 AM. 
• Does one need to finish the fast? 
• What if the rains before the fast begins?
•  Story of the fellow who pledged a new hospital wing if the administration will call the needed specialist to cut his vacation short and return to the hospital. Surgeon did return but his decision to return was made before the hospital reached him. 
• Story of the group escaping war torn Hungary. A woman pledged her jewelry to charity if she would be saved. Turns out at the time of her pledge she was not in danger any longer. 

תענית. בשו”ע תקס”ט. אם עבר הגזירה – יחיד צריך להשלים. ציבור- לפני חצות אין משלימין.  משום טורח או משום לב ב”ד מתנה עליהם, מ”א וט”ז.  

אם נודע שלפני הקבלה כבר התבטלה והקבלה היתה בטעות- א”צ להשלים. 

ואם נדר בתנאי, כגון ע”מ וכו’. א”צ לשלם. רמ”א יו”ד רכ, טו. 

נדר לבית רופאים אם הרופא יחזור. אבל הרופא החליט כבר לחזור. 

נדר שאם בנו ישוב ‘בשלום’ מהמלחמה. וחזר עם נוכרי’ ר”ל. 

ברחו וחשבו שטרם עברו את הגבול. ונדרו. והתברר שכבר חצו את הגבול. 

——————————————————-

4- 

• After the Nazir finishes his נזירות it says that he should/could drink wine. Isn’t it obvious? Nazir needs to drink wine after his נזירות term is over to show that his refraining from wine was not because he disliked it. He does indeed like wine. It’s the מצוה that kept him back from drinking it.  
• 
• The famous Yerushalmi that a person will be asked by בית דין של מעלה if he tasted all the fine foods he came across while in עולם הזה. 
• How does this jive with אתכפי’ ואתהפכא? 
• Question of Yalta, wife of Rav Nachman, what tastes like בשר וחלב and yet is kosher? See text below. 
• The meaning of her question: We keep kosher not because we do not know what non-Kosher food tastes like. For every non-kosher dish there is a similar kosher dish with the same taste. 
• She was wondering about בשר וחלב. 
• Targum of Yonasan Ben Uziel. Right after Pesach one must eat bread. Why? To show, as above,  our not eating חמץ was purely because of the Torah commandment. 

וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן.

חולין קט, ב. שאלות ילתא לר’ נחמן. בשר וחלב. 

 להראות שנזר רק מחמת פרישות. 

חמץ בערב פסח. תרגום יוב”ע

[ שמות יב, יח. – ואחרי פסח תיכלון חמיע!

ששת ימים תעבוד. מוקצה. 

ירושלמי נדרים רפ”ט. שמונה פרקים. לקו”ת במדבר פד, ב. לקו”ש א. 

 

גוט יום טוב. קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. 

———————————————————————————-

ברכות סג, ב. 

 

פתח ר’ אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי בכבוד אכסניא ודרש:  (שמואל ב ו, יא) ויברך ה’ את עובד אדום (הגתי) בעבור ארון האלהים והלא דברים ק”ו ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו עאכ”ו מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות וח’ כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד. שנאמר (דברי הימים א כו, ה) פעלתי השמיני וכתיב (דברי הימים א כו, ה) כי ברכו אלהים (דברי הימים א כו, ח) כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים ושנים לעובד אדום.

 

Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei HaGelili, began to speak in honor of the hosts, and taught: It is stated: “The Lord has blessed the house of Oved-edom…because of the ark of God” (II Samuel 6:12). Just as in reward for honoring the ark, which neither ate nor drank, but before which Oved-edom simply swept and sprinkled water to settle the dust, he was treated this way and merited a blessing, all the more so should one who hosts a Torah scholar in his home, providing him with food and drink and availing him of his possessions without concern for his personal gain, be rewarded with such a blessing.

The Gemara asks: What is that blessing with which Oved-edom was blessed? Rav Yehuda bar Zevida said: This is Ḥamot and her eight daughters-in-law, each of whom bore six in a single womb, as it is stated: “And Oved-edom had sons…Peulletai the eighth,” and in the continuation of the same verse it is written: “For God blessed him” (I Chronicles 26:4–5); apparently, these eight children were the blessing, as it is stated: “All these were of the sons of Oved-edom; they and their sons and their brethren, able men in strength for the service; sixty-two of Oved-edom” (I Chronicles 26:8). Each of the nine women gave birth to six sons, for a total of fifty-four. If one adds the original eight, there were sixty-two altogether.

במדבר רבה ד. 

לֹא אָבָה דָּוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן ה’ וגו’ וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי. לֵוִי הָיָה עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, שֶׁכֵּן מְיַחֲסוֹ עִם הַלְוִיִּם, וְעוֹבֵד אֱדוֹם וְאֶחָיו שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עֹבֵד, עַל יְדֵי שֶׁעָבַד לִפְנֵי ה’ כָּרָאוּי. אֱדֹם, שֶׁהֶאְדִּים פְּנֵי דָוִד, הוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הָאָרוֹן שֶׁלֹא יְמִיתֶנוּ, וְהוּא עוֹבֵד לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַגִּתִּי, שֶׁהָיָה מִגַּת. 

(שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה’ בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים, וְכִסְּבוּרִין בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם קָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עֲלֵיהֶם כָּתַב בָּהֶן דָּבָר גָּדוֹל שֶׁל שֶׁבַח וּבְרָכָה, וְאֵלּוּ הֵן: קְטֹרֶת וְאָרוֹן. קְטֹרֶת שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הַקְּטֹרֶת, עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְעַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ עֲדַת קֹרַח, וְעַל יָדוֹ נִצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, לְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלָה גְדוֹלָה בַּקְּטֹרֶת שֶׁנִּצְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, יב יג): וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וגו’. אָרוֹן, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הָאָרוֹן, הוּא הִכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים, הוּא הָרַג בְּאַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, הוא הָרַג לְעֻזָּא, לְכָךְ כָּתַב בּוֹ בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה’ וגו’, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין קְטֹרֶת וְאָרוֹן הוֹרְגִין אֶלָּא עֲוֹנוֹת הוֹרְגִין. 

בַּמֶּה בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּבָנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ד ה): וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר וגו’ יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי וְשָׂכָר הָרְבִיעִי וּנְתַנְאֵל וגו’ פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי. בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן מַהוּ פְּעֻלְּתַי, אָמַר לָהֶם עַל שֶׁפָּעַל פְּעֻלָּה גְדוֹלָה בַּתּוֹרָה, מַה פְּעֻלָּה גְדוֹלָה פָּעַל שֶׁהָיָה מַדְלִיק לִפְנֵי הָאָרוֹן נֵר אֶחָד שַׁחֲרִית וְנֵר אֶחָד עַרְבִית. 

רַבִּי יוֹסֵי עֲבַד לָהּ אַפְטָרָה מַה אִם הָאָרוֹן שֶׁלֹא אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא מִתְכַּבֵּד אֶלָּא בִּשְׁבִיל שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ זָכָה בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ בִּזְכוּתוֹ, מִי שֶׁקִּבֵּל חֲכָמִים וְתַלְמִידִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְעַל מִטּוֹת כְּבוּדוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ. 

אָמְרוּ עַל עוֹבֵד אֱדוֹם שְׁמוֹנָה בָּנִים הָיוּ לוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹת הָיוּ לוֹ וְכָל חֲדָא וַחֲדָא מִנְּהוֹן יָלְדָה תְּרֵין בְּיַרְחָא, הָא כֵיצַד, הָיְתָה טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהוֹרָה שִׁבְעָה וְיוֹלֶדֶת, טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהוֹרָה שִׁבְעָה וְיוֹלֶדֶת, שִׁית עֲשַׂר לְכָל יְרַח, לִתְלָתָא יַרְחִין הֲרֵי אַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא. וּבְנֵי שְׁמַעְיָה שִׁשָּׁה, דִּכְתִיב (דברי הימים א כו, ו ז): וְלִשְׁמַעְיָה בְנוֹ נוֹלַד בָּנִים וגו’ בְּנֵי שְׁמַעְיָה עָתְנִי וגו’, הָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע, תְּמַנְיָא דִידֵיהּ, דִּכְתִיב: וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים וגו’ הָא שִׁתִּין וּתְרֵין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ח): כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם הֵמָה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם, הֱוֵי (דברי הימים א כו, ה): כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים, לְכָךְ נֶאֱמַר (דברי הימים א יג, יד): וַיְבָרֶךְ ה’ אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וגו’. 

אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר

Chulin 109, b. 

 Yalta said to her husband Rav Naḥman: Now as a rule, for any item that the Merciful One prohibited to us, He permitted to us a similar item. He prohibited to us the consumption of blood, yet He permitted to us the consumption of liver, which is filled with blood and retains the taste of blood. Likewise, God prohibited sexual intercourse with a menstruating woman, but permitted sexual intercourse with one’s wife while she discharges the blood of purity. During a particular period after giving birth, even if she experiences a flow of blood she is not rendered ritually impure and remains permitted to her husband by Torah law.

חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא

Furthermore, the Torah prohibits the consumption of the forbidden fat of a domesticated animal, but permits the fat of an undomesticated animal, which has the same flavor. It is prohibited to eat pork, but one may eat the brain of a shibuta fish, which has a similar taste. One may not eat giruta, a non-kosher fish, but one may eat the tongue of a fish, which tastes similar.

אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר בעינן למיכל בשרא בחלבא

Likewise, the Torah prohibits sexual intercourse with the wife of another man but permitted one to marry a divorced woman in her previous husband’s lifetime. The Torah prohibits sexual intercourse with one’s brother’s wife, and yet it permits one to marry his yevama, i.e., his brother’s widow when the brother dies childless. Finally, the Torah prohibits sexual intercourse with a gentile woman but permitted one to marry a beautiful woman who is a prisoner of war (see Deuteronomy 21:10–14). Yalta concluded: The Torah prohibits the consumption of meat cooked in milk; I wish to eat a dish that tastes like meat cooked in milk.

אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי והאנן תנן קורעו ההוא לקדרה

Upon hearing this, Rav Naḥman said to his cooks: Roast udders on a spit for her. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that one must tear the udder first? Rav Naḥman did not tell his cooks to tear the udders. The Gemara answers: That requirement was stated only with regard to cooking in a pot, not roasting.

 

Ketores Shiur 25 of Iyar, 5780.  05/29/2020

Topic and Sources

1- 

• Studying the laws of Ketores during an epidemic- The Alter Rebbe. 
• Story of Reb Acha in the Zohar. Place 40 righteous people at the four corners of a city suffering from an epidemic to recite Ketores. 
• Beis Yosef – some are of the opinion not to say Ketores. Since one may miss one of the 11 components.
• Ramo- Some say it only on Shabbos when people are not in a hurry. 
• Shar Hakolel – Ketores before הודו, is a Segula. Similar to Tzedoko or Mikvah before Davning. Thus no need to hesitate to say it. 
• Ketores at the end of Davning is to replicate the Ketores in the Beis Hamikdosh. Thus the shorter and safer version. 

 

• 

 1- סגולות –

{סיפור עם ר’ אחא. זוהר ח”א קא, א. [מהנ”ע

בב”י  קלג, מביא שיש אומרים לא לומר קטורת שמא יחסר. וחולק כי האיסור הוא דווקא בנכנס לקדה”ק, ביאה ריקנית. לא במפטם. 

וברמ”א סו”ס קלב, שלכן נוהגים לאמרו רק בשבת שלא ממהרים. 

שער הכולל. (מה טובו,  י). והנקודה היא: עיקר הקטורת היא אחר התפילה, כי דם התמיד (תפילה) קודמת לקטורת. ואה”נ, לחשוש למ”ש הב”י והרמ”א אומרים אותה בקיצור. לכך אין שם כל האריכות. ולא אומרים י”א סמנים היו בה כו’. 

וקטורת לפני התפילה היא לטהר הזוהמא כשאר סגולות שלפני התפילה כמו טהרה במקוה וצדקה. ולקבל ע”ע מ”ע של ואהבת. ואין חשש לאמר כל הנוסח כי זה במקום הקטרת הקטורת, רק אומרים שכך עשו בזמן הבית.  

———————————————————

2- 

• Moving the Ketores, the oils etc when traveling in the desert. 
• Rashi – Elazar appointed someone from the Kehos tribe. 
• Yerushalmi – Elazar himself. 
• The weight of all these items was staggering. 462 lbs of Ketores and 17 gallons of oil. Only a miracle enabled him to carry it.  
• Yerushalmi- Elazar carried 193 Lug of oil for the Menorah. But that was enough for only one candle for a full year! What about the other 6 candles. 
• Gerer Rebbe and Avnei Nezer- In times of need, one candle of the seven is sufficient. 
• Ragatchover- agrees. 

במדבר ד, ט

ז.

טז  וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וּמִנְחַת הַתָּמִיד, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה:  פְּקֻדַּת, כָּל-הַמִּשְׁכָּן וְכָל-אֲשֶׁר-בּוֹ, בְּקֹדֶשׁ, וּבְכֵלָיו.  {פ}

16 And the charge of Eleazar the son of Aaron the priest shall be the oil for the light, and the sweet incense, and the continual meal-offering, and the anointing oil: he shall have the charge of all the tabernacle, and of all that therein is, whether it be the sanctuary, or the furniture thereof.’

2- משא של אלעזר בן אהרן.

[אליעזר בן משה צעיר ממנו בכמו עשרים שנה]. 

רמב”ן במדבר ד, טז.  

פקודת, אבל הוא לא נשא. 

אבל בירושלמי ורש”י שבת צב, א. ד”ה שכן. שאלעזר נשא אותם בידו ובחיקו כו’. 

 

קטורת – 1 מנה 

570 grams =1.25663 lbs

Total 462. Lbs!

שמן– לוג ⅓ ליטר = .09 Gallons

Total 17 gallons! 

קפ״ג לוגין? זה רק לנר אחד! 

כי הדלקת המנורה כשירה בדיעבד בנר אחד. אדמו”ר מגור. פרדס יוסף בהסכמות. ושם שכך הי’ הנס בחנוכה!  [וכ”ה בכלי חמדה בשם האבני נזר]. וכ”ה בצפע”נ. שהדליקו אז רק את נר המערבי. 

————————————————————————

3- 

•  Ketores was produced once a year. 368 units in total. 365 for each day of the coming solar year. Plus 3 units for Yom Kippur. 
• Rebbe’s explanation why a solar year was used. 

3- למה כמנין שנת החמה? 

לקו”ש כו, בא. א. ע’ 67. ולכאורה מ”ש שם הוא עפ”י דא”ח. דכפשוטו, בר”ח ניסן מוכרחין להתחיל עם שסח מנים. דמאיפה ידעו אם תהי’ השנה הבאה מעוברת או לא? 

 

————————————————————————

 

4- 

• At the end of the year there were some units left over. They had to be ‘renewed’ every Rosh Chodesh Nissan. 
• How was it that there were some leftover Ketores if they produced exactly enough for each day? 
• The unused units were a result of the 3 units that were prepared for the Kohen Godol to use on Yom Kippur. But he only used a fistful. Thus about 2.5 units plus were always in the Kotores storage box at the end of the year. 
• Multiply these 2.5+ units by 60 or 70 equals 180 +-. That 180+- units would be enough of a supply for the next half a year! 
• At the end of the half a year,  there was no need to make a full batch of 368 units, only a half a batch. Therefore ‘once in 60 or 70 years, a new batch of half the units was produced’. 
• The ‘60 or 70 years’ is a topic discussed by many as to why this odd number, 60 years seems a bit too short and why not an exact number of years. 
• Professor Feist from Tzefas suggested a novel explanation. See link below. 

4- אחת לס’ או לע’ שנה. 

שבועות י, ב. ובתוס’ ד”ה מותר. 

את מותר הקטורת חידשו כל ר”ח ניסן. מה הי’ נותר? בשנה פשוטה – י”א סממנים. וחידשוה כדי שיה’ לשנה מעוברת- כלומר לחודש שלם של שנה מעוברת. בסוף כל מחזור של י”ט שנה לא נשאר מהי”א היתרים כ”א מעט. 

אבל המותר של שלושה מנים יתרים הי’ מתקבץ. כי חופן של הכ”ג קלט רק חצי מנה. ונשאר ב’ מנות וחצי. 

כפול שבעים- 185. וזה מספיק לחצי שנה.  ועי”ש החשבון של אחת לשישים שנה. 

Professor Feist.  Adding the מלח סדומית

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ktoret.htm

 

———————————————————————————–

5- 

א  בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה–אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי; אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.  {ס}

1 I have arrived at my garden, my sister, my bride; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, friends; drink, drink abundantly, my beloved.

© 2020, Kruter

• Mor was used to make the שמן המשחה and the Ketores. Now what is Mor? 
• Rambam says it was musk oil. 
• The Gemore in Brochos discusses ‘Musek, a type of pleasantly smelling powder and oil. The Brocho one says over it is בורא מיני בשמים. This Musek or musk comes from a kosher or a non kosher animal. 
• 
• Ravad- Inconceivable that a product from a non kosher animal was used in the Ketores. 
• Ravad- Mor is a plant based spice. As proof he quotes the Pasuk באתי לגני אחותי כלה. It then continues ‘I collected Mor for you’. 
• The verb used here to collect, אריתי, is associated with the collection of fruits or vegetables. Not collection from the blood or gland of an animal.   
• Thus Mor means Myrrh. 

5- מה הוא מור? 

Myrrh or Musk

רמב”ם וראב”ד. כלי המקדש א, ג. https://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=42

 

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4110&st=&pgnum=345

Thanks to Reb Yisrolik Motchkin for this last reference.

באתי לגני. שה”ש ה. 

ארוה כל עוברי דרך. מלא  ואורה וסלו. 

 

——————————————————–

 

• Ramabm (MN, 3, 45?) says the purpose of the Ketores was to alleviate the smell of burning meat in the Beis Hamikdosh. 
• Unknown reason for the לחם הפנים. We discussed the brilliant explanation of the Izbitzer. See link to previous year. 

5- טעםים 

מו’נ ח”ג, מה. להעביר רוח הרע! וראה שם ל”ז. 

 

לחם הפנים. בית יעקב.  יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי. 

בית יעקב בראשית, הקדמה, עמוד ו

http://www.shiurpoints.com/?p=1688

————————————————————-

6- 

• Rava (Yuma 76, b) said that ‘wine and בשמים’ makes a person intelligent! How is that? 
• Chidoh explains: When making the Ketores there was constant noise with the manager telling his helpers to ‘grind it well, grind it well’. Why? ‘Noise/voice sounds are beneficial for the Kotores. 

 

• 

מכתשת

• Conversely, when making wine, quietness is the way to prepare it. ‘Being silent is beneficial to the wine. 
• That is the meaning of  ‘wine and בשמים’ makes a person intelligent’. 
• Being smart is to know when to talk and when to be silent! 
• See link : ‘Benefits of talking to plants…..’

6- קול יפה לבשמים. ושתיקה ליין. כריתות ו, ב. מנחות פז, א.

חיד”א בפתח עינים. סנה’ ע, א.  אמר רבא חמרא וריחא פקחין. בשם ר’ יוסף דיין מאמ”ד.  

See here

———————————————————————-

 

• Alter Rebbe: Gemore says that Mordechai’s name is hinted at in Chumash. Mor – מור  is translated by Unkelous as Moro Dachyo. 
• According to the Rambam, it was a derivative of blood of a non-kosher animal. But it was used in the Ketores since it was completely transformed. 
• That is the life of a Baal Teshuva. Also every person’s אתכפיא. Change. Control. From a רשע to a בעל תשובה. 
• Alter Rebbe adds: There is an opinion that one is permitted to eat this blood!!! That is because it has lost all its previous characteristics. It’s a new product. 
• That opinion, of allowing this מור to be eaten, symbolizes the top level of a בעל תשובה.  Not only has he transformed his previous sins to ‘neutral’, he has transformed his sins to Mitzvos. These newly found Mitzvos place him higher than a צדיק. 
• That is the difference between זדונות נעשו לו כשגגות  and the higher level of זדונות נעשו לו כזכויות. 

7-

תו”א צט, א. קטורת- העלאת האותיות. כי הקטורת הם ממיני שאינן מאכל. כמו דומם. 

צ. צט, א. מרדכי. מר דרוד. ב’ שיטות. מותר אפילו באכילה. אתהפכא. 

לקו”ת כא, א. 

————————————-

Topics not discussed due to lack of time. 

• לקו”ש כ 247. חת”ס שרב יכול להיות סנדק יותר מפעם אחת כמו הכ”ג שיכול להקטיר כמה פעמים שירצה. 
• הגר”א- לא ראה סנדק שנעשר…….
• לקו”ש יד. וילך א. 
• לקו”ת- הפרש בין מור שבשמן המשחה ומור שבקטורת. 
• לבונה – מקיף שממשיך לי”א כתרא דמסאבותא. תו”א פ’ תולדות ועוד. 

 

 

תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה לְכָל יוֹם, פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם: וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפֻּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפָה יָפָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. 

וְאַחַד עָשָׂר סַמְּמָנִים הָיוּ בָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַצֳּרִי, ב) וְהַצִּפֹּרֶן, ג) הַחֶלְבְּנָה, ד)וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה: ה) מוֹר,ו) וּקְצִיעָה, ז) שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ, ח) וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה: ט) הַקֹּשְטְ שְׁנֵים עָשָׂר, י) קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, יא) קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמְּמָנֶיהָ, חַיָּב מִיתָה.

תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין, כְּשֵׁרָה: לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ, כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין, וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמְּמָנֶיהָ, חַיָּב מִיתָה. 

תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. 

 

Lunar year – 354. Solar year – 365. Plus 3 for Yom Kippur = 368. 

½ is 182.5

2.5 remaining yearly. X 60 years = 150! Not 180. 

 

א  בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה–אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי; אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.  {ס}

1 I have arrived at my garden, my sister, my bride; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, friends; drink, drink abundantly, my beloved.

 

Shiur Lag B’Omer, 5780. May 12, 2020. 

ויקרא פרק כא

א-וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.  ב כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו:  לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו, וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו

 י וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים–אֶת-רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע, וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם.  יא וְעַל כָּל-נַפְשֹׁת מֵת, לֹא יָבֹא:  לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לֹא יִטַּמָּא.

 

Kohen Hedyot, first the mother. Kohen Godol, first the father. Why? 

1- Women live shorter lives than men! 

אבן עזרא 

2- Rebbe’s question to the Rogatchover. 

אגרות  קודש א, ה . Why the Ramban ‘creates’ a new reason ‘the woman  matures earlier than a man due to their shorter life span’. 

The Rogatchover’s response. 

רשימות קד  It’s based on the percentage of their total lives. 

3-The שבטים had twin sisters that passed away before the שבטים.

רש”י בראשית מו, כו.   

ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן.

12 women passed away earlier than their twin brothers. 

4-  Kohen Godol question. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. Why? 

Who passed away first? עמרם or יוכבד? 

Reb Aron Levin suggests that although Aharon did not have any parents alive at the time this commandment was given to him, nevertheless, he lost his father prior to his mother. Therefore is says  לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ!

Reb Aharon Levin. Grandfather of Nat Lewin.

Are we sure that  Aharon’s father, Amram, passed away before his mother, Yocheved? 

Yocheved was 130 when Moshe was born and 127 when Aharon was born. 

[Parenthetically – Why was Moshe’s birth considered a miracle (for Yocheved) when just three years earlier Yocheved gave birth to Aharon?]

5-   The famous Eldad and Medad. They were half brothers to Moshe and Aharon! How? 

Who were Eldad and Medad’s parents?

Three opinions: 

1- פרקי דרבי אליעזר

Eldad and Medad were Yocheved’s children. She married Elazar Ben Parnoch after Amram passed away 

2-

תרגום יונתן בן עוזיאל במדבר יא, כו. 

Yocheved’s children. She married Elazar Ben Parnoch during the 3 year interval of her divorce from Amram!  

3-

   דעת זקנים מבעלי התוס’ 

Amram’s children!

 Amram divorced Yocheved after Matan Torah because she was his aunt! He remarried and had E&M. Quotes a Reb Hillel who saw their tombstones: ‘Eldad and Medad half brothers of Aharon from their father and not from their mother’. 

According to #1, Yocheved lived longer than Amron. Thus לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ!

See also here. 

5- 

ויקרא כה,  נה.  כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים–עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

[תהילים, פא, ז. הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ;    כַּפָּיו, מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה.

רש”י – “מדוד” – מעבודת עבדות לבשל קדירות כדרך שאר העבדים…..

I removed his shoulder from the burden; his hands were freed from the cauldron.

Ancient hieroglyphics show slaves handling boiling cauldrons.]  

ב”מ י, א. והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפי’ בחצי היום……. דכתיב כי לי בני ישראל עבדים עבדי 

הם ולא עבדים לעבדים

No Jew can ever be an eternal slave. Workers have a right to quit in the middle of their jobs! But they need to compensate their boss for any loss incurred. 

תוס’ ד”ה כי לי בנ”י.? How is someone allowed to work for someone else? 

Answer: A hired worker/laborer can always quit! So he’s not a slave. On the other hand a slave cannot quit.

A Jew cannot be a slave, since slaves can’t quit. But one can be hired as a worker since he can always quit. 

Meaning: There is a difference between a ‘worker/laborer/employee’ to a slave. עבד ושכיר

The Mordechai’s opinion. 

דברים טו, יח  לֹא-יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ, בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ–כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר, עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים; וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.  

 When you do set him [the slave] free, do not feel aggrieved; for in the six years he has given you double the service of a hired man. Moreover, the LORD your God will bless you in all you do.

The Mordechai’s opinion is that a slave, who is enslaved for 6 years, is a slave for twice time of a hired worker. 

So the definition of a שכיר  is one that works for one employer a maximum of 3 years – only! Therefore he reasons, working for 3 years max as a worker is fine. You are a שכיר. 

Once you go into the fourth year, you enter the realm of a slave, עבד , which is prohibited. 

This opinion is quoted by the Ramo and the Alter Rebbe. 

As many participants pointed out, this prohibition seems to be only for workers that live/work permanently for more than three years in the home of their employers. 

https://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=cm_x11318

 

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25077&st=&pgnum=164

 

ספירת העומר – (1) שיעור תש”פ

1- מסעו של אדמו”ר האמצעי. 1826 Trip of the Mitteler Rebbe in 

 

 

Writes to his family and his son-in-law the Tzemach Tzedek about his visit to Western Poland and Germany. Visits Karlsbad.

Travels to Poznan to meet Reb Akiva Eiger. Very impressed he wrote “He wore a simple suit, a torn shtreimel…. “

Expresses his surprise of the garb worn by the Polish and German Jews. 

2 – תשובות רבי עקיבא איגר 

We spoke about Reb Akiva Eiger. [Comment of the שואל ומשיב]. 

The humble genius. Was ‘Parve’ in the argument between Chassidim and Misnagdim. ‘I live in peace with both sides’. 

Family name was Ginz ( he later adopted his mother’s maiden name- Eiger).

(Here is the family tree of the Ginz (Gunz) Eger families – Uncle Wolf is in there too (And Meir Rosanes, the mathematician also makes an appearance ).

3- Wedding letter.

Story of his wedding. His teacher/uncle, Reb Volf Eiger, celebrated from far. Made a festive party and invited all the great Rabbis of his town. [Similar to what Reb Levik did when he could not attend the Rebbe’s wedding]. 

Writes to his young nephew a long לומדי’שע letter about the topics discussed at that festive occasion. 

The topic was whether someone can count sefira by writing the number. I.E. ‘Today is 33 days לעומר.’

It’s a general question if Mitzvos that need to be verbalized (spoken) can also be written instead  

If one writes the Megilla on Purim is he יוצא? 

Reb Akiva Eiger responds back to his uncle commenting on his letter. 

Brings up the idea that if writing counts as speaking,  how then can one write a ספר תורה? When he writes the שם השם, he is basically verbalizing the  י-ה-ו-ה!   And that is strictly forbidden. 

Two more letters were exchanged between these two. 

4- שו”ע אדה”ז.  מז, ב. 

ברכת התורה לפני כתיבת דברי תורה. ב’ דעות. 

Writing words of Torah before ברכת התורה. Is it considered “speaking”. 

שו”ת חת”ס ח”ו סימן יט  See also

 

 

ספירת העומר (2)- שיעור תש”פ 

1- וצרה זו נקרה נקרית –  

The Rambam’s words about a plague (and other calamities).

רמב”ם תעניות א, א –  English translation

One should never say:

What has happened to us is the way of the world, and this trouble is merely happenstance” —

[Meaning to say the calamity was caused by nature, and not part of G-D’s plan] Saying so is surely the way of cruelty, and it causes them to stick to their bad deeds.

 

גדר דבר.עיר ועיר.  

Definition of a plague: 3 deaths out of a population of 500. Population does not count women, children and the retired. 

רמב”ם תעניות ב, ה

English translation

Who can pinpoint the exact sin that caused this plague? 

 Ma’alot Massacre.  And Hebrew 

Rebbe’s view on this: 

תלמידי ר”ע. מפוזרים?

Was the death of Reb Akiva’s 24,000 students a “plague” ? Or were they spread apart?  

2- Sefira when unsure of the count. 

 

ספק. דבר אברהם, ח”א לד. 

Count but do not make a Brocha. Counting when in doubt, is not considered counting. 

Rebbe disagrees: ‘Logical thought, but historically incorrect’. 

לקוטי שיחות ח”ז 296 

Rabbi JB, writes this identical idea. 

המונה ואינו מבין מה אומר לא יד”ח

אדה”ז תפט, י.

לקו”ש כב, 118

Counting in Hebrew is only valid for one that understands Hebrew. Counting in a language that is not understood is not considered counting. 

3-  רמב”ן. Surprising Ramban 

Women are obligated to count Sefira! It is not a מצות עשה שהזמן גרמא. 

Possible answers: 

A- טה”ד.  Typo 

ראה דברי מלכיאל – 

B-

עד ממחרת. כלומר שלא לספור בשאר השנה. אבל גדר המצווה הוא בכל השנה, רק שאין סופרים רק 49, ובשאר ימות השנה לא סופרים.  

C –  זמן אינו גורם המצווה. הספירה גורמת. 

4- תקנה של רע”א. Alcohol on Pesach. 

יי”ש בפסח. כרוז. אגרות רע”א. קלב 

See Shiur 01/09/2016 for the famous R’ Akiva Eiger אזהרות בענין שתיית יין שרף

and the  Tzemach Tzedek end of 51 – צ”צ. או”ח נא

Tzemach Tzedek: ‘one cannot argue with something that Reb Akiva Eiger writes “I also have a secret reason as to my prohibition to drink alcohol on Pesach” ‘.

5- 

Does Sefira need to be counted exactly as in the Siddur? היום עשרים יום. 

What about other variations:

A- ספר בדרך חיסור, כגון שאמר ביום השלושים ותשע היום ארבעים חסר אחד, 

Today is 40 minus one. 

שו”ת פרי הארץ ח”א או”ח. י. 

ראי’ לזה – מדמותר לומר אתמול הי’ כו”כ. דלכאורה הרי”ז כאומר המנין דאתמול והיום. אע”כ דכל שלא ספר במנין שתיקנו לא יד”ח. אבל יש לדחוק. 

B- ושם- אם יד”ח אם ספר בר”ת. 

With a ראשי תיבות-  LIKE ‘Today is Lag B’omer’. 

 

C- מה אם אומר היום שלש כפול ארבע??

Multiplications- Today is four times three.  

10

BS”D

Sukkah 5b (2) . Adar 7 , 5780. March 4th, 2020

1- Still on the topic of the minimum height of a Sukkah which is 10 טפחים. 

The Gemara talks about the two human faces of the spiritual מרכבה. We discussed the Gemara in Chagiga 13 b that relates the story of the first vision of Yechezkel where he saw the מרכבה and one of the four figures was an ox. After complaining that it was a symbol of the חטא העגל it was switched to the face of a child. 

כתוב אחד אומר (יחזקאל א, י) ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן וגו’ וכתיב (יחזקאל י, יד) וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר ואילו שור לא קא חשיב אמר ר”ל יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב אמר לפניו רבש”ע קטיגור יעשה סניגור

Engraved illustration of the “chariot vision” in Ezekiel, after an earlier illustration by Matthaeus Merian (1593-1650)

So now, the מרכבה has two human faces. An adult and a child.   אפי רברבי ואפי זוטרא

2- On the topic of the כרובים and their wings we mentioned the Zohar that seems to say that 3 times a day these golden-winged cherubim actually flapped. See here the Alter Rebbe’s Maamor on this. 

3- After a page and a half of identifying the source of the minimum inside height of the Sukkha from the height of the ארון and the כפורת the Gemara retracts. 

It first establishes the space under the wings of the כרובים (the ones Shlomo Hamelech built for the Beis HaMikdosh in addition to the original ones on top of the ארון) and the floor was 10 Amos. Being the היכל was 30 Amos high it means that the כרובים span was ⅓ of the building height. 

In the משכן that would mean that the span was 10 טפחים. Since the word used for the wings hovering over the ארון is סוככים – it implies that to be considered סכך the space underneath it needs to be 10 טפחים. Hence the Halacha with a Sukkah. 

4- We briefly touched the topic of מקום הארון אינו מן המדה. Meaning that miraculously the ארון didn’t take up any space. See here. מקום הארון והכרובים

5- The Gemara linked above also explores if the כרובים were also אינו מן המדה. It’s a good Sha”s trivia question: Where in Sha”s is there a picture of the winged כרובים? 

6- The Gemara mentions the Machlokes of how many טפחים are in an Amah. We learned the Rashi that quotes the Gemore of the “two measuring sticks” that were placed on top of the “Eastern Shushan Gate”. This gate had an image [skyline?] of Shushan drawn on it! 

This was built by “the command of the King of Persia to engrave the image of Shushan on one of the gates of the Temple was meant to preserve the fear of the Kings of Persia for all generations and to guarantee that the people would never revolt against them”. 

See here many links regarding this interesting gate. 

The two measuring sticks, one the length of an Amah plus ½ a finger the other an Amah and a full finger, were used as the standard to know the exact length of an Amah for posterity.

הָאַמָּה שֶׁאָמְרוּ, בָּאַמָּה הַבֵּינוֹנִית. וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה בְשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה יְתֵרָה עַל שֶׁל משֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵרָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵרָה עַל שֶׁל משֶׁה אֶצְבָּע. וְלָמָּה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, אֶלָּא שֶׁהָאֻמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחֲזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מְעִילָה:

Mishna, Keilim, 17:9

We discussed the reason for both. 

To be continued. 

Speaking of Shushan…a happy Purim to all!

le’Chaim.  Drink responsibly. 

 

9

BS”D

 

Suka 5b. Shvat 30, 5780. Feb 25, 2020

1- The Gemara  continues on the topic of the thickness of the כפורת:

Earlier it discussed the source of  the thickness of the כפורת by comparing it to the smallest measurement we find in the כלים of the משכן. And that is the מסגרת of the שולחן which was a טפח thick. 

Then Gemara asked that we find that ציץ the Kohen Gadol wore on his forehead was even smaller- 2 fingers wide. So perhaps the כפורת was only as thick as two fingers? 

2- Next Gemara attempts to establish the thickness of the כפורת by comparing it to: 

a- The gold crown/molding that was on the ארון and the Shulchan. 

b- The face of a human. (Not less than a tefach)

c- The face of the Yochni bird. See here.

 

d- The face of an angel. 

e- The face of a child. 

3- We spoke about the case in the mid 70’s when a “ scholar “ convinced many that the entire משכן  was a means with which Jews communicated with extraterrestrial beings and aliens!!!
His book was on many best seller lists and sold 70 million copies to date!

Read this link and see the power of a theory that is ridiculous. 

4- Concerning the ארון we discussed two topics that the Rebbe spoke and wrote about:

A- Why does the Rambam not write that building the ארון is a Mitzvah. Additionally, he does not articulate on how to build it, the measurements, material etc. This omission is blatant as he does describes in great detail the שלחן , מנורה etc. 

In short, the Rebbe explains that the ארון  was in a sense not an end unto itself. It was primarily to bring about the שכינה. Once built, the שכינה rested in the משכן and that is eternal. There was no other עבודה associated with the ארון as opposed to say the מזבח. 

Thus the Rambam does not count constructing the ארון as one of the 613 Mitzvos since it is not for perpetuity as there was never a need to construct another ארון  and therefore there is no need to explain the process of building an ארון. See here (end of footnote 26), and here (footnote 24). 

B- The location of the ארון. 

Rambam בית הבחירה פרק ה.

There was a stone at the western side of the Holy of Holies, on which the Ark was placed, and in front of it there was the jar of manna as well as the staff of Aaron. 

When Solomon built the Temple, knowing that it would at the end be destroyed, he constructed underneath a place where to hide the Ark in deep and winding secret tunnels. At the command of King Josiah, it was concealed in the place which Solomon had built.— — Along with it were concealed the staff of Aaron, the jar of manna, and the anointing oil. None of these reappeared in the Second Temple. Even the Urim and Tummim, which were available in the Second Temple, no longer responded prophetically, nor were they consulted.— —

The Rebbe’s point, very briefly, is that the lengthy explanation by the Rambam as a הלכה , of the tunnels dug by Shlomo HaMelech under the בית המקדש points to a very interesting phenomenon:

The ארון had from its inception two locations. One during the time of the existence of the בית המקדש, and that would be in the קודש הקדשים. 

Additionally, during the years of גלות, in the times in between the destruction of the first and the rebuilding of  the third בב”א בית המקדש, its place is in the tunnels beneath the קודש הקדשים. 

There is much more on this topic. See here for the interesting Sicha on this topic. 

To be continued IY”H. 

 

8 

BS”D

Sukkah 5a. Shvat 23, 5780. Feb.18, 2020

1- We continued the Sugya concerning the minimum interior height of a Sukkah which is 10 Tefachim. 

The Gemara derives this from the fact that the Shechina never fully descended upon this world. 

“It has never rested on this world. It stopped at 10 Tefachim above the ground”. 

This implies that the height of 10 Tefachim is a ‘domain’. Thus a Sukkah that is only 10 Tefachim is nevertheless considered a ‘domain’ or house. 

(Indeed. It’s a difficult esoteric concept to understand). 

We mentioned the idea from the  מהר”ץ חיות that the symbolism behind this concept is that although G-D permeates this world, He nevertheless grants humans free will. Thus “His Shechina never descend to this world” to control man’s deeds. 

2- The above idea that “The Shechina has never rested on this world, meaning that it stopped at 10 Tefachim above the ground” we know from the Posuk that states “I will talk to you from above the ארון”. Being that the ארון was 10 Tefachim tall it implies that the שכינה always stays above the 10 Tefachim mark.  

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

3- That the ארון  was tall 10 Tefachim in total we calculate as follows: From the Posuk we see that the box itself was 9 T.

On top of the ארון  was the  כפורת. It was one Tefach tall, as below,  for a total of ten. 

4- The Gemara now discusses the source for the thickness of the כפורת since the Torah does not specify it. The Gemara compares it to the smallest measurement we find in the כלים of the משכן. And that is the מסגרת of the שולחן which was a 1 Tefach tall.  מסגרת  is the rim or trim above or below the table. 

We came across the concept of “If you have seized a lot, you have not seized”

תפסת מרובה לא תפסת. תפסת מועט תפסת

5- The Gemara then asks that we find that ציץ the Kohen Gadol wore on his forehead was even smaller- 2 fingers tall. So perhaps the כפורת was only as thick as two fingers. 

6- Next topic:  The very interesting Gemara about how the words קודש להשם were engraved on the ציץ – On one line or on two lines. 

From Sefaria

The Chachomim say: And written upon it are two lines: The letters yod, heh, vav, heh, the name of God, above; and the word kodesh, spelled kuf, dalet, shin, followed by the letter lamed, below. Together it spelled kodesh laHashem, meaning: Sacred to the Lord, with yod, heh, vav, heh written on the upper line in deference to the name of God. 

Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, said: I saw the ציץ in the emperor’s treasury in Rome, where it was taken together with the other Temple vessels when the Temple was destroyed, and upon it was written: Sacred to the Lord, on one line.

We mentioned the Rebbe’s explanation on this Gemara. L”S 26. P201.

In Short- 

Although Reb Eliezer saw the actual plate that had the words engraved on one line, the חכמים held their ground and maintained that was/is written on two lines!

How is that possible? 

This is because, as with the Menorah on the Arch of Titus, although it seemingly depicts the Menorah of the Beis Hamikdash, the numerous discrepancies [such as the 6 rounded bars, an engraved dragon!] show that it was just modeled and based on another contemporary Menorah. Not the actual Menorah that was in the בית המקדש. 

 

Similarly, we can assume as to the origin of the ציץ that was seen in the Roman archives. 

Since the חכמים had a קבלה that it was two lines, despite the fact that Reb Eliezer testified seeing the (actual) plate engraved on one line, the חכמים were convinced that the one he saw in Rome was not the ציץ that was worn by the כהן גדול. It was a prototype or piece of jewelry that was similar to the actual ציץ.

On the other hand, Reb Eliezer had no such קבלה. Thus his seeing the ציץ was proof for him that it was indeed a one line engraving. 

We continued with the Rebbe’s explanation on the ruling of the Rambam that it should be engraved on two lines but if it was done on one line it is kosher ‘and sometimes it was engraved on one line’. 

כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הַצִּיץ. עוֹשֶׂה טַס שֶׁל זָהָב רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמַקִּיף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְכוֹתֵב עָלָיו שֵׁנִי שִׁיטִין קֹדֶשׁ לַה’ קֹדֶשׁ מִלְּמַטָּה לַה’ מִלְמַעְלָה. וְאִם כְּתָבוֹ בְּשִׁיטָה אַחַת כָּשֵׁר. וּפְעָמִים כְּתָבוּהוּ בְּשִׁיטָה אַחַת:

7- We concluded with the Chasam Sofer concerning  אליהו הנביא.    

   חתם סופר – חלק ו 97

The question concerns travelling on a train on Shabbos (assuming one got on before Shabbos). Is there an issue with leaving the תחום שבת? 

There is an unresolved question (Eiruvin 43a-b) if the prohibition of traveling further than the תחום  applies if one is above 10 Tefochim. Such as in a boat or…a flying angel.

As per the Gemara this query concerns אליהו הנביא and how he reappears on Shabbos etc since he ‘travels’ from heaven which is more than a תחום from earth! 

הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה’

The Gemara discusses if אליהו הנביא can come on Shabbos to announce the coming of Moshiach since he will need to travel out of his תחום. 

The Chasam Sofer says that אליהו הנביא does not come from Heaven. Rather, his body is physically present in the גן עדן  that exists on our planet.

 

His soul, however,  is in the spiritual heaven like all other angels. 

Now,  אליהו הנביא can make an appearance in two ways:

 1- Only his soul descends. When that occurs he is not a ‘human’. Thus the laws of תחום do not apply to him. Therefore his attending a Bris on Shabbos and Yom Tov is not an issue. 

2- When his soul re-attaches to his physical body and he appears as such. We find numerous places in Sha”S that he makes a physical appearance. He is then considered human and מחוייב במצוות.

When announcing the coming of Moshiach he will need to arrive physically and thus there is an issue with his appearing on Shabbos.

There were more discussions on other topics. 

To be continued bl”n.